העתיד כבר כאן

עבודה של צ'ן שי האנג מטייוואן. יליד 1975

 

יש שני ביטויים, אחד בשפת היידיש ואחד בשפת הלנון, שמובילים בעיניי לאותה נקודה: האדם מתכנן ואלוהים צוחק; החיים הם כל מה שקורה לך כשאתה עסוק בתוכניות אחרות. שניהם בעצם מעבירים את המסר: נהג במעט צניעות והפגן הרבה פתיחות, כי אין לדעת מה יביא איתו יום.

זה בדיוק מה שקרה לי לפני כמה שנים, כשגיליתי את הקיר המוקדש לג'ון לנון בפראג ממש מול העיניים, 24 שעות לפני "הזמן", וזה מה שקרה לי ממש לאחרונה בדרך לעוד קתדרלה מרשימה בוונציה. בלי לתכנן ובלי להתכוון, כלומר בניגוד למה שכן תכננתי וכן התכוונתי, מצאתי עצמי מבלה במשך שעה בתערוכה Future Pass שמביאה אמנות מודרנית סינית ויפנית, במסגרת חודשי הביאנלה בוונציה.

בניגוד לאחרים, לא רצתי ולא שטתי למתחם הראשי של הביאנלה. זמני היה קצוב, ומעבר לכך, ברחבי העיר היו פזורות לא מעט עבודות מעניינות. למעשה, לא תכננתי לבקר בשומדבר שקשור לביאנלה. בעודי מסיירת בין הסמטאות הצרות, כמעט שלא הבחנתי במבנה המרשים מהמאה ה-14 שניצב לשמאלי. רק שלט ענק ברחוב גרם לי להסב את עיניי לכיוון הנכון.

זה אולי קלישאתי או נשמע לא אמיתי אבל – מייד נמשכתי פנימה, כמו על ידי מגנט. צריך להיות אוהד של אמנות כזו, כדי להבין איך זה שברגע אחד התרחב לי הלב, ההתרגשות גאתה והשמחה התפשטה. חיוך דבילי שלא נמחק מהפרצוף, ומוח שלא יודע לאן לכוון את הגוף קודם. אפקט הוואו.

נכון, כבר פגשתי את האמנות הזו בכמה מקומות. בין היתר, תערוכה של אמנות סינית במוזיאון ישראל; תערוכה של טקשי מורקמי במוזיאון ברוקלין; ותערוכה אחרת של מורקמי בארמון ורסאי. אבל פה חיכתה לי חוויה חדשה, מקיפה יותר, עם עבודות של למעלה מ-100 אמנים – ציורים, תמונות, פסלים ומיצגי וידיאו. עושר שכמעט מהמם את הצופה (איך מתרגמים overwhelmed?).

המטרה של האוצרים הייתה לחבר בין תחומי יצירה שונים, שכולם מייצגים את התרבות הדיגיטלית של המאה ה-21 או מציגים את האסתטיקה של הגלובליזציה. יש הרבה עבודות שמעלות חיוך, יש כאלה שמציקות, יש כתבי אישום גלובליים, יש מיניות בוטה לצד תמימות. רוב האמנים אסיאתיים, מיעוטם ממדינות אחרות אך מושפעים מהמזרח הרחוק.

אם הייתי יכולה לייבא שתיים-שלוש עבודות אליי הביתה, הייתי מבסוטה לחלוטין. מצד שני, אמנות טובה צריכה להגיע לכולם, לא להיתקע בבית של מישהו ולהיות נתונה לחסדי האירוח שלו. הלא כן?

הנה קמצוץ מהעבודות:

 

Magicians, עבודה של victor xu weina מסין, יליד 1981. מחווה ברורה לאנדי וורהול ולקית הרינג

*

*

*

*

*

*

 

Beyond the hills of creamy goodness של גארי בסמן מארה"ב, יליד 1980. עבודה שמאוד מוכרת לי מאיפשהו, ואני לא זוכרת מאיפה

*

*

 

Fishing Bunny, עבודה של No2Good, שהוא למעשה צ'ה פו-ליאנג (נדמה לי שגם זו המצאה שהיא מחווה). יליד 1976, טייוואן.

*

*

*

עבודה מרצדת, שמזכירה את ברגלי ה-30 ס"מ שהיו לנו בילדות

*

*

אם במקרה אתם בסביבה: הכתובת היא Abbazia di San Gregorio, Dorsoduro 172. התערוכה מוצגת עד ה-6 בנובמבר. כניסה חינם. אתר התערוכה.
לאחר שתסתיים הביאנלה, התערוכה תעבור ל- Wereldmuseumברוטרדם, הולנד (דצמבר 2011). לאחר מכן היא תגיע למוזיאון הלאומי של טייוואן, בעיר Taichung, ומשם תעבור למוזיאון Today Art בבייג'ין

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דפנה לוי  On 3 באוקטובר 2011 at 3:48

    אם כבר תערוכה נודדת איך הטייט מודרן לא שמו עליה יד? נראה מעניין מאוד (למרות שדווקא הגלבוסים למעלה מזכירים קצת את סדרות הדולפינים, פרות, בתים, סוסים, אריות שמופיעות מדי פעם בשדרות רוטשילד…

    • galithatan  On 3 באוקטובר 2011 at 9:10

      מאוד אהבתי את סדרות הדולפינים והפרות (האריות לא היו בירושלים? בחיי שלא זוכרת), אבל זה משהו אחר לגמרי. הרבה יותר מתוחכם, לטעמי. וגם לא מתאים לשכפול היסטרי אלא לשכפול מדויק ומצומצם.

      בכל אופן, לכי תדעי – אולי זה עוד יגיע גם לטייט…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: