יפת והעיר שלא מתעייפת (3)

כמעט בכל פעם שביקרתי ביפו העתיקה חלפתי על פני המוזיאון של אילנה גור, אך לא נכנסתי בשעריו. לפעמים בגלל שהיה סגור, לפעמים בגלל שלא התחשק לי להמר עם התשלום – לא ידעתי מה אמצא שם, במוזיאון של האישה החמושה במשקפי שמש. תמיד יש הרבה מה לראות ומה לעשות בעיר העתיקה (כבר ביקרתם בגלריה של פרנק מייזלר?), גם מבלי להיכנס למוזיאון כלשהו.

אבל יום אחד בקיץ הנוכחי, נפל דבר. החלטנו לחדור פנימה, ולגלות מה מסתתר בשלוש הקומות (ואולי ארבע?) של המבנה היפה המשקיף אל הים התיכון. מדובר בבניין שתוכנן ונבנה לפני 260 שנה כדי לשכן עולי רגל יהודים שהגיעו לנמל יפו, לפני שהמשיכו בדרכם לירושלים. אפשר לקרוא לו "החאן היהודי הראשון". הוא מתאפיין בכותלי אבן מאסיביים, בקשתות ובמרפסות – פרי שיחזור, שיפוץ והשקעה של כ-3 מיליון דולר, על מנת להשיב לו את תפארתו.

המוזיאון הוא גם ביתה של גור בת ה-77, והוא נפתח לציבור ב-1995. עד היום, כך מספרים ביקרו בו למעלה מחצי מיליון איש. לפי מה שראינו בביקור שלנו, יש אפשרות לסיורים מודרכים, אבל נראה לי שהכי כיף זה לטייל לבד בין 300 העבודות – פסלים של גור לצד אוספים שלה מרחבי העולם, ועבודות של אמנים אחרים (הרטייה של משה דיין שעשה בנו אודי דיין, פסל כבשה של מנשה קדישמן).

אתה לא יודע מה תמצא באיזו קומה ובאיזה חדר. זה כמו ללכת בתוך אגדה, ולהתמכר לה לגמרי. לצאת לשאוף קצת את האוויר של הים, ולחזור בחזרה. פתאום אתה מוצא את עצמך בחדר אמבטיה בקצה האולם הנוצרי הקטן, ומנסה להבין למה התכוונה המשוררת. כלומר הפסלת. האם זה קשור לכך שבמפלס התחתון של המוזיאון נחשף מבנה ששימש לתעשיית התמרוקים והסבון ביפו?

יכול להיות שגור הכי גאה בכיסאות המיוחדים שלה, ייתכן כי היתה רוצה לתת מקום גם לתכשיטים, ואולי היא בכלל רוצה שנדע שהיצירות שלה נמכרות בארה"ב. הדברים האלו לא מאוד מרשימים אותי. מה שמרשים אצל גור הוא היותה פורצת דרך: במקומות שנשים לא הגיעו אליהם, היא דרכה ראשונה. והיא עשתה את זה עם אותנטיות, לא עם התייפייפות.

 

מוזיאון אילנה גור, סמטת מזל דגים 4, יפו העתיקה. טלפון: 03-6837676

ועכשיו, לתמונות:

ברוכים הבאים

*

 

שולחן נזירים יווניים, שהובא – כמה לא מפתיע – ממנזר ביוון. הפסלים שעליו מייצגים את "הבוקר שאחרי, בסימן המוות כהמשך לחיים". אני מודה: לא ממש הבנתי מה זה אומר

 *

הפריטים באוסף האפריקאי "מסמלים את הקשר העובר כחוט השני בין החיים לאמנות"

 *

קריפי

*

נחמד פה בחדר האמבטיה, אבל האם זה באמת קשור למוזיאון? הסבון מרמז שכן, ועדיין…

*

איך הולך השיר? חתולים פורחים וציפורים אין ספור?

*

שלום רב לך ציפור נחמדת

*

משה דיין על פי אודי דיין

*

זרימת מים זה משהו חשוב לפי הפנג שווי, לא?

*

אאל"ט, זה היה בדרך לשירותים

*

הכלב המאיים באולם האבירים

 *

לבד על הגג, שבתות וחגים

 *

למה להגיד לבד? כבשים זה לא נחשב?

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שון  On 21 באוגוסט 2011 at 13:38

    וואו, תודה על הסיור המודרך! מאוד נהנתי. אני הולך לספר לחבר'ה.

  • יעל ניר  On 26 בספטמבר 2013 at 23:20

    הייתי שם מספר פעמים ואני אוהבת את הים הנשקף מהמרפסת הבית המשוחזר ואת היצירות שבו.

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: