לך לך למדבר

כמעט מדי בוקר אני חולפת על פני מושב אבן ספיר, בדרך החוצה מירושלים. כשהחלטנו לעבור לעיר הבירה אפילו חשבנו לגור שם. ראינו דירת קרקע-מרתף אחת שנמצאת מתחת לווילה (המושב על הר), אבל היו בה כמה דפקטים שהצביעו על כך שלא אדריכל תכנן את המבנה. זנחנו את הרעיון ואת המושב, אבל אנחנו בהחלט נהנים לזמזם "כוכב לבן ירד על אבן ספיר", יחד עם אהוד בנאי.

מה שלא ידענו, עד שקיבלתי את הספר "הכנסיות היפות בישראל" של דוד רפ, הוא שבקצה המושב נמצא מנזר יוחנן במדבר – והוא שווה ביקור. בספר ממוקם המנזר כאחרון מבין 50 מנזרים וכנסיות, אבל במציאות הוא מקדים כמה וכמה מהם באטרקטיביות (לפחות בהסתמך על אלה שביקרתי). הדרך אליו צרה ומתפתלת, אך משולטת היטב (רק אל תחפשו במושב שלטים עם שמות הרחובות שראיתם בגוגל, אין חיה כזו).

בסיום הדרך מחכה מגרש חנייה קטן. בפתח המנזר ניצב שלט המכריז כי הוא בבעלות הכנסייה הקתולית ובאי כוחה הפרנציסקאנים. והכי מעניין: הוא מוקף חורש, כלומר בניגוד לשמו, רחוק מלהיות מדבר במובן שאנו מכירים. כאן "מדבר" הוא במשמעות של "אתר פרישה מהחברה האנושית לשם התבוננות עצמית, למידה והתעלות רוחנית" (עמ' 280 בספר).

הביקור נחלק לשניים:

למעלה נמצא מנזר אלישבע (אימו של יוחנן), והוא הראשון שבו ביקרנו. כדי להגיע אליו נדרש טיפוס של 300 מטר על דרך אבנים. משמאל נשקפים הסטף וההרים שסביב לו, ומימין מערות קטנות חצובות בסלע וכלוב עם יונים לבנות שאולי יום אחד יביאו את השלום, וגם יונים ענקיות שנראות כמו הכלאה עם ברווזים (ועוד עופות).

(שביל הכניסה לכנסייה, אחרי כל הטיפוס)

(הכניסה, צריך להתכופף)

המסורת הנוצרית גורסת כי בתוך הכנסייה הקטנטנה, שהכניסה אליה מזכירה את הכניסה למנזר המצלבה, קבורה אלישבע. להגיד לכם שאני מאמינה לזה, נו, זה לא. אבל לא באתי להתווכח עם מסורות נוצריות. באתי לראות איך אחרים נושמים אוויר הרים צלול כיין, ולהרגיש טוסקנה בפנאן של אהוד בנאי.

בכנסיה, שיסודותיה ככל הנראה מימי הצלבנים, יש גומחה קטנה שנחפרה ברצפה, ומשני צידיה נרות ואיקונות. יש עוד כמה גומחות תמונות ואיקונות, וגם ספריה קטנה למי שרוצה להעמיק בכתבי הקודש בשפות שונות שהמשותף להן הוא שאינן עברית.

ממש בסמוך לכנסיה מתגוררות בנות קהילה רוחנית מהולנד שכנראה העדיפו להישאר בפנים ובשקט. הן מפעילות כמה חדרי התבודדות שמיועדים לאורחים, לא הייתם רוצים לנסות את זה. המנזר הוא באמת מקום מקסים לביקור, אבל רק בשעות היום.

למטה נמצא מנזר יוחנן. בציורי הקיר שבמסדרון הכניסה נראים משה, אליהו ויוחנן. משה מחזיק מעין לוח אבן ועליו כתוב "שמע ישראל" בעברית. בכלל, יש כאן כמה ציורי קיר ובהם מילים בעברית, אלמנט שאינו ברור לי – אולי אמור לסמל את הקשר החד בין הנצרות לאלוהים. למשל, בתוך הכנסייה עצמה, מאחורי הבמה, יש ציור של יוחנן מחזיק במגילה, ועליה כתוב פסוק המבשר על ייעודו של ישו: "הנה שה האלוהים הנושא חטאת העולם, ואני ראיתי ואעירה כי זה הוא בן האלוהים" (הבשורה על פי יוחנן א).

מתחת למנזר יש קומפלקס מקסים באמת. יורדים במדרגות האבן אל רחבה ובה בריכה עם מזרקה קטנה, דגים, פרחים, והמון גומחות עם תמונות של ישו וחבר מרעיו. רק דבר אחד לא ראינו בשום מקום: נזירים או נזירות. גם אם היינו רואים, לא בטוח שהיינו יודעים לזהות אותם כפרנציסקאנים. עד 2001 ישבו כאן נזירים יוונים-קתוליים, אולם הם גורשו מהמקום בצו בית משפט.

ההיילייט של הקומפלקס הוא כנסייה בתוך מערה, שניתן להתבונן בה דרך דלת רשת בלבד, שכן מפצירים במבקרים לא לפתוח אותה (עמדנו בפיתוי). המערה מוקדשת למקום שבו בילה יוחנן הצעיר לפני שיצא להטיף ולהטביל אנשים בירדן, לא הרחק מכפר הולדתו. היום יש פה פינת טבילה קדושה, שפתוחה רק בימים ספציפיים. על קיר המערה ישנו ציור קיור של יוחנן הפעוט ואימו (קרובת משפחת של מרים, אימו של ישו), המתבוננת אליו בדאגה. על פי המסורת הנוצרית, השניים ברחו מפני חייליו של הורדוס, ורגע לפני שנתפסו נפערה מערה ובה הסתתרו מפני מבקשי רעתם.

היום, כך נדמה, אף אחד כבר לא רודף פה אחרי אף אחד, אלא אם זה בלילות כשהמקום סגור. אם לא הייתי כל כך פחדנית, אולי הייתי נשארת שם לילה אחד, ומחכה לצאתם של הנזירים והנזירות. ההיעלמות שלהם מהשטח, והעובדה שלא ראינו אף כלי רכב (!) קצת חשודה בעיניי. אני כבר מדמיינת את הטקסים סטייל "שם הורד" וצוללת עמוק לתוך הדמיון.

שעות פתיחה: בקיץ, כל יום 8:00-18:00. בחורף, כל יום 8:00-16:00.

עוד תמונות:


פרפר נזירי

*

ברוכים הבאים לדלת סגורה

*

אני אוהבת דוגמאות על אבן. מימין אשכול ענבים ומשמאל שיבולת

*

נתחיל בתצפית קטנה

*

הדרך לכנסיית יוחנן

*

משה במסדרון בדרך לכנסייה

*

זה כנראה אליהו

*

בתוך הכנסייה

*

יוחנן בתוך הכנסיה עם הכתובת המכתירה את ישו כמיועד

*

ליד הציור של יוחנן, ובעוד מקומות רבים בכנסייה, נתלו זרי קוצים על צלבים

*

משקיפים מהכנסייה לסטף

*

יורדים במדרגות האבן אל המזרקה

*

יפה כאן, וגם הדגים נהנים

*

מעניין שאת כל הכתובות של הדמויות המקראיות הם כתבו בלי שגיאות

*

בתוך כנסיית אלישבע

*

התחלנו בפרפר ונסיים בפרפר

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • shlomiyosef  On 15 ביוני 2011 at 15:11

    עושה חשק חזק ביותר
    לעבור מתל אביב שבקרוב
    תסריח מקיץ, אל מקומות שכאלו!!!

  • אלה  On 21 ביוני 2011 at 10:51

    גלית שלום, אנו מעוניינים להזמינך לשיעור יוגה ייחודי שיתקיים המלון יוקרתי בירושלים. אשמח אם תוכלי לשלוח לי מייל ליצירת קשר. תודה

  • מומלצי הבלוגוספירה  On 3 ביולי 2011 at 13:42

    גליתי, אני אוהבת את הסיורים האלה. :))

    • galithatan  On 3 ביולי 2011 at 14:36

      תודה, שמחה שאהבת. מקווה לעוד כמה כאלה בקרוב 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: