הכל לכדי תמונה ניאו-אקספרסיוניסטית

ואן גוך והחומה IV, ריינר פטינג, 1978

 

ביקור במוזיאון תל אביב הוא תמיד חוויה משובבת לב ונפש, אבל לא תמיד מהסיבות המומלצות. לפעמים אומרים לך "את חייבת לראות את התערוכה של משה גרשוני", אבל מה לעשות, את מתלהבת הרבה יותר מהתערוכה הקטנה והצדדית "ציור ניאו-אקספרסיוניסטי מברלין". דווקא החלל הצדדי הזה שמול התערוכה הראשית, אולם סיימון ומרי יגלום, מספק את האמנות החזקה והמרתקת. בעבר היתה זו הצלמת הרוסייה לנב לב שהציגה את "קתדרלות להמונים" – צילומים מתחנות המטרו במוסקבה, ועכשיו הציירים הגרמניים.

הגעתי לכאן בערב שלישי – אחד משני הימים בשבוע בהם המוזיאון פתוח עד 22:00 בלילה, יוזמה מבורכת המיישרת קו עם מוזיאונים רבים ברחבי העולם. התערוכה היא מתנתם של סוזן ומרטין סנדרס מניו יורק למוזיאון תל אביב, ואפשר למצוא בה עבודות של ריינר פטינג (הכי מרשים בעיניי. ואן גוך היה עבורו השראה ומופת, מעין אלטר אגו), קרל הורסט הודיקה, סלומה (וולפגנג צילארץ), הלמוט מידנדורף ופטר שבלייה. העבודות הגדולות והמרשימות שלהם מייצגות היבטים במגמת ה"חזרה לציור" ששטפה את העולם המערבי בשנות ה-70 וה-80. הם הגיבו למציאות חייהם המורכבת במערב ברלין, בצל המלחמה הקרה, באמצעות ציור חושני, עז ופרובוקטיבי.

ציור המונית הצהובה של פטינג, למשל, שהוא חלק מסדרה המתבססת על צילומים שהצייר צילם, מהמם את המתבונן במובן הבנאלי ביותר של המילה. אגב, כאן אפשר לרכוש עבודה אחרת מסדרת המוניות, תמורת 750 יורו.

התערוכה תוצג עד ה-5 במרץ.

 *

ליל השקנאים, ריינר פטינג, 1987. שמן ועץ על בד. עבודה שמעמתת את הטבע הרומנטי עם העירוניות הדומיננטית. לניגוד הרב בין הציפורים לעיר יש במובן מסוים משמעות אפוקליפטית.

*

אורזינה, סלומה (וולפגנג צילארץ), 1980. אקריליק וגיר שמן על בד. הציור נולד מתוך הצגה – הבמאיתאנדריאה ברדט פנתה אל סלומה וביקשה ממנו לגלם את דמותו של צייר החצר קונטי במחזה "אמיליה גאלוטי". המחזה מבקר את כוחה הדורסני של האריסטוקרטיה לנוכח עליית המעמד הבורגני, וסלומה נדרש לצייר ציורים רבים על הבמה. הוא ביקש מהבמאית לצייר מראש את עשרות הציורים הנדרשים, והיא הסכימה. זהו אחד הציורים – של הרוזנת אורזינה, אהובתו הזנוחה של הנסיך, החורשת מזימות כנגד אמיליה אהובת נפשו. היא מוצגת פה כאישה בעלת מיניות מופגנת המוקפת בסמלי מעמדה החברתי.

 *

לא לקחתי פרטים, אבל כן אהבתי

* * *

אחרי כל ביקור בתערוכה זמנית, אני חוזרת אל אוספי הקבע. יש שם כמה עבודות שמרגשות אותי כל פעם מחדש, נוגעות, מעוררות עניין, מחשבה, קסם. יש גם את החדרים המיניאטוריים של הלנה רובינשטיין, שבדרך כלל אני שוכחת מהם, אבל פעם בכמה שנים מתמוגגת.

אני מביאה כאן רק כמה מהן. את האחרות לא הצלחתי למצוא בשום מקום באינטרנט. קצת מתסכל. אולי זה אומר שהן לא כל כך חשובות לציבור הרחב, הכלל עולמי. אבל למי אכפת מה מעמדן בשוק האמנות, חשוב רק מה הן עושות למתבונן. ובסיכום, עבודה אחת של גרשוני, עם טקסט מעניין על אלוהים.

 *

הנרי מור, אישה עם ידיים שלובות, 1929. על מה היא חושבת? על מה היא מסתכלת? עליי?

 *

קאמי פיסארו, טחנת הרוח הישנה בקנוקה, 1894, 1902. כמה הייתי רוצה להיות שם, במקום שנראה כל כך שלו

 *

מקס ארנסט, הפלנטה המבוהלת, 1942. לדעתי הפלנטה מבוהלת כל הזמן, זה לא משתנה ככל שאנחנו מתקדמים עם השנים. אולי אפילו להפך

 *

ז'ן דובופה, שולי הדרך, 1956. יש פה איזה יופי תמים.

 *

חדר אוכל ספרדי, המאה ה-18 – מיניאטורה שעושה חשק להיות שם, להגיע מהעתיד ולהתיישב ליד השולחן

 *

שרה ברייטברג סמל היא האוצרת, והיא ניהלה עם גרשוני שיחות רבות. ציטוט אחד מדבריו נגע בי במיוחד: את מכירה את הפסוק הזה בתהילים, שלא כתבתי אותו בציורים שלי, כי הוא פתטי מדי, "ממעמקים קראתיך יה"? הפסוק הזה מתאר את הציור שלי, לא במובן של "אני קורא לך לעזרה ממעמקים", אלא "ממעמקים קראנו אליך יה, מהתהום המצאנו אותך, כדי שתיתן משמעות לחיינו". זו נקודת המוצא.

(המשך הציטוט יצא מטושטש מאוד בתמונה, לצערי, תצטרכו להגיע למוזיאון ולקרוא)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלומית לוי  On 14 בינואר 2011 at 14:00

    אני מאד מסכימה איתך לגבי תערוכות"צדדיות" באתי לראות אני כבר לא זוכרת מה , ונשביתי בקסמן של ה"קתדרלות להמונים", צילומים נפלאים של תחנות המטרו במוסקווה.

    • galithatan  On 14 בינואר 2011 at 15:51

      הקתדרלות היו פשוט מקסימות. הייתי שמחה לתלות תמונה אחת אצלי בסלון. והצדדי הוא הרבה פעמים מעניין יותר מהראשי 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: