I remember you well in 26 Hotel

הבנזוג קנה לי את דיסק ההופעה של לאונרד כהן, זה שנפתח ב-lover lover lover שהוא שר בתל אביב. השיר השלישי הוא צ'לסי הוטל, ואני לא מפסיקה לשיר אותו לעצמי. אולי בגלל זה החלטתי להקדיש פוסט שלם – אם כי קצר – למלון אחר שנמצא באותה שכונה – מלון האופנה 26.

המלון, שנפתח באפריל האחרון, ממוקם (כעולה משמו) ברחוב 26 על השדרה השביעית (שדרת האופנה) במנהטן, ניו יורק. הוא לא כל כך יוקרתי כמו שהוא נראה, רק ארבעה כוכבים, אבל ההשקעה בעיצוב ניכרת – וכך גם השימוש באלמנטים מעולם האופנה. מי שהופקד על המשימה הוא גלן קובן, בעלי Glen & Company, שברזומה שלו עשרות מסעדות מעוצבות. כאן הוא התמודד עם חללים ציבוריים ו-280 חדרים, והלך על קו מודרני וצבעוני. הוא משתמש במגוון רחב של בדים, ובחללים הציבוריים מוצבים פסלי אופנה מעניינים. מדי פעם החברים מ-FIT, מוסד האופנה הנחשב הנמצא ממש קרוב למלון, מגיעים להציג תערוכות.

השולחן בעמדת הקבלה נראה כמו שולחן גזירה בסטודיו לאופנה, עם אלמנטים של תפירה. מעל השולחן מככבת עבודה של דבורה ספרבר (Sperber) בשם After Mondrian. למעשה, דרכה הגעתי אל המלון הזה – היא אמנית שעובדת עם אחת הגלריות הניו יורקריות האהובות עליי, שאני מנויה לניוזלטר שלה. אנשי הגלריה נוהגים לפרגן לאמנים שלהם, ולספר על הישגיהם, ועבור ספרבר מדובר ביופי של חשיפה לקהל חוץ-אמריקני (כתבתי עליה כאן).

בתוך החדרים רחבי ידיים מככבים הצילומים של סטייסי בס. מלבדם בולטים גם מסכי הפלזמה המשתרעים על פני 37 אינץ'. הכספות גדולות מספיק לאחסון לפטופ. חדרי האמבטיה השאירו את הצבעוניות מאחור, והתמסרו לאלגנטיות. מוצרי האמבט הם של המותג הלונדוני Gilchrist & Soames.

במקום פועלת מסעדת בר-בורגר בשם Rare, שמתפארת במוצרים טריים ובריאים. אם הייתי צריכה למכור את המלון לאימא שלי, הייתי מוסיפה שחדר הכושר של המלון פועל 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע.

עד כאן הכל נראה ונשמע מצוין, אבל יש בעיה אחת קטנה: אני לא אוהבת את המוטו של המלון: "בית הרחק מהבית". אם הייתי רוצה להיות בבית, הייתי נשארת בבית. מה גם שאני לא מאמינה שחדרי מלון יכולים להרגיש כמו בית ממש. לא אוהבת מוטואים בשקל. אם אני נמצאת במקום מסוים עשרה ימים, הוא הופך לבית שלי בלי קשר לתכנון שהשקיע המעצב, אלא רק בהקשר לחפצים שלי ולנוכחות שלי. כמו שאמר פעם זמר מזדקן אחד, "בית הוא כל מקום שבו אני מניח את כובעי".

מחירים: 300-330 דולר לחדר בחודש הקרוב.

אחד החדרים

רום סרוויס

ארון ההפתעות

חדר האמבטיה

מסעדת המלון

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דפנה לוי  On 21 באוקטובר 2010 at 8:03

    לאן נעלם הניכור הסליזי של בתי מלון? לאן נבחר כשנרצה להרגיש שאנחנו משוררים מיוסרים אובדים בתוך סביבה אורבנית לא מתחשבת?…

    • galithatan  On 23 באוקטובר 2010 at 8:53

      אני יכולה להכין לך רשימה של מלונות 2 כוכבים 😉

  • מיכל  On 22 באוקטובר 2010 at 9:05

    זה כל כך מקסים. אני כל כך לא הולכת להגיע לשם בקרוב. עצוב מאוד.

    • galithatan  On 23 באוקטובר 2010 at 8:54

      אולי זה סתם ייתן לך רעיונות לדברים אחרים, וכבר עשה את שלו – גם בלי לבקר שם? 🙂

  • שחר שילוח  On 22 באוקטובר 2010 at 16:47

    יש משהו במקומות המעוצבים מאוד האלה שעושה אותם מעניינים כמו סיור בתערוכה טובה, אבל כשצריך לחיות שם יותר מיום אין לעיצוב הזה שום יתרון. אותי מספקת אסתטיקה בסיסית, את היתר מחפשים בחוץ כשכבר טורחים להתרחק מהבית

    • galithatan  On 23 באוקטובר 2010 at 8:55

      התשובה שלי מתחלקת לשניים:
      1. בגדול, גם לי מספיקה אסתטיקה בסיסית. מה שמעניין הוא מה שבחוץ ולא מה שבפנים.

      2. הייתי פעם-פעמיים במלונות מיוחדים, וזה הקסים אותי להרבה יותר מיום אחד 🙂 מלון אחד היה תערוכה של ממש, והשהות בחדר היתה חוויה עיצובית מקסימה.

  • efyska  On 28 באוקטובר 2010 at 6:00

    לאונרד כהן רולללז.
    יש משהו קצת קר ומנוכר בעיצוב, לא?
    אני רוצה מלונות שנותנים לי את ההרגשה שזה הבית הכי מדהים שיכול היה להיות לי. זה נראה יותר כמו מעבדה מעוצבת.

    כנראה, שחסר לי לגו ובמבה מרוחה על השטיח..

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: