ערוץ החיים הככה-ככה

אופים עם ברטלה, שבת 14:30, מקסימום 24, שבת 15:00, ערוץ החיים הטובים

מאז שקמו ערוץ האוכל וערוץ הטיולים וערוץ בית ומשפחה, ערוץ החיים הטובים הפך לפח זבל נטול לייף סטייל. כל הדרעק המשעמם, והריאליטי העלוב רוכזו לתוך הערוץ שהיה פעם חגיגה לעיניים. איפה הימים הטובים של רובושון, מסעות הטיולים, המלונות הכי שווים… אין, היום רק רוצים מאיתנו עוד כסף על עוד תוכן. תוכנית הטיולים המקסימה של ישי גולן? שלמו עליה. תוכנית עם גורדון רמזי, השף הבריטי (סקוטי) הנודע? ת ש ל מ ו. תוכניות שלא צולמו בשנת 2001 במקרה הטוב, אלא בשנתיים האחרונות? תוכניות מקור? נו, כבר הבנתם את הפרנציפ. תוסיפו את המעברונים הפרסומיים להחריד, אולי פעם מישהו קרא לזה תוכן שיווקי, ותבינו את המיאוס.

אלא שלאט לאט חלף הזמן, והתוכניות הטובות של הערוצים בתשלום מתחילות לזלוג אל ערוץ החיים הטובים. למשל: "מקסימום 24" שמגיש שף אבי ביטון, ו"אופים עם ברטלה" שמגישים גלית והנס ברטלה – שתי התוכניות מערוץ האוכל. נכון שבין לבין משובצת תוכניות ישנות, כמו זו של שירלי גליק שמטיילת בנווה צדק לכבוד 100 שנה לתל אביב. אבל באופן כללי, כיוון שערוץ החיים הטובים מעולם לא היה מכתיב טרנדים אלא רק מציע רעיונות, גם זה בסדר. ובנוסף, קברניטי הערוץ הוסיפו קצת הפקות מקור ("אדריכלי החלומות") ותוכניות רכש שוות (תחרות המעצבים של פיליפ סטארק). המעברונים הפרסומיים אמנם לא נעלמו, אבל החיים שבו להיות טובים (ומנותקים. אבל זה הוויכוח הנצחי של הבלוג).

הפעם אני רוצה לשים את הדגש על "אופים עם ברטלה". בשלנים ייהנו לראות מטבח כמו זה של הזוג ברטלה, אמיתי מהשטח ולא יפה מהאולפן: משטחי נירוסטה, קיצ'ן אייד, נייר נצמד בגליל ענק, מחבתות מתכת ולא טפלון, ומגבת מטבח שקשורה לג'ינס.

בשלנים מתחילים ייהנו מכך שכל דבר מראים פה לפרטי פרטים, וגם מוסיפים טיפים. זה בהחלט בית ספר, ולא סתם קורס מזורז כמו אצל אהרוני למשל.

ציטוט אופייני להנס, עם המבטא הנכון: "כל הזמן להחליף כיוונים, כדי שהבצק לא יידע מאיפה זה בא לו. הנה הוא משחק איתי!".

ציטוט אופייני לגלית: "לרינג בקוטר 26 צריך בצק ששוקל 600 גרם".

הפרק של היום, כבר הבנתם, מוקדש למאפים, וליתר דיוק – לשלושה מאפי גבינה מלוחים. פוקצ'ות בטעמים, קיש תרד עם מטבעות עיזים, קלצונה ממולאים– כאן חשוב לסגור את הבצק כלפי פנים כי אחרת זה מתפרק (משהו שכבר ידעתי ממתכון האפנדס שלי). כשמהדקים בצק לתבנית עגולה (רינג), להדק מלמטה ולא מהדפנות, כי הידוק מהדפנות מדקק את הבצק, וכשנוציא אותו אחרי אפייה הוא יישבר (טוב לדעת, למרות שאני לא חובבת קישים).

בקושי חצי שעה נמשכת התוכנית, אבל אולי דווקא בגלל זה היא מצליחה להשאיר טעם של עוד, תרתי משמע.

התוכנית של שף ביטון, לעומת זאת, נראית חיפוף מושלם – ב-24 דקות התוכנית ששודרו נעלם לו המחבת שהוא היה צריך להכנת כבדים, ולא היה אף אחד שיביא לו מחבת כי זה צילום בוואן שוט (סופרים מה הוא מצליח לעצור ב-24 דקות ולא עוצרים את השעון). בדומה, נעלם לו הפלפל הירוק מהסט, ובמקום זה הוא שם פלפל אדום. אה, גם לא היה מלח גס, והוא העיר להפקה יותר מפעם אחת. והכי גרוע, את הזיעה הוא ניגב במגבת, כי אין מאפרת בתוכנית. הבחור הצעיר חמוד, מתקשר, עובר מסך, הכל טוב ויפה – אבל על תוכנית כזו אנשים שילמו עוד כסף?

בשורה התחתונה עדיף להישאר עם הערוץ ה"רגיל", להתאמץ קצת יותר למצוא תוכניות שוות, ולהתמכר לסדרות כמו "הגינה החדשה שלי", אפילו שאין לי גינה ומעולם לא הייתי לה.

הבלוג יוצא לחופשה קצרה. בסיומה יפורסמו כאן פוסטים על טיול בסטף, מצעד הקינוחים 6+7, ותמונות מהעולם

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • קלקל  On 26 בספטמבר 2010 at 15:30

    התכניות האלה זמינות גם ב VOD באינטרנט…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: