מסיבת דן


הספסל המקסים ביותר בשמורת תל דן. מתיישבים, טובלים רגליים במים ונשענים אחת על השני, ולהפך

בפעם הראשונה שהייתי בתל דן הייתי בת שלוש וחצי. יש לי משם תמונה עם ארטיק נוזל.

במרוצת השנים הייתי שם עוד כמה פעמים. יש לי תמונה תספורת נוראית מתקופת התיכון.

אבל מה, הפעם האחרונה היתה לפני 14 שנה בערך.

והבנזוג לא היה שם אף פעם. ועכשיו קיץ.

ובקיץ, הדבר הכי טוב לעשות זה טיולי מים. באמצע כל החום המהביל הזה, מה יותר טוב מהזדמנות זולה יחסית לשים רגליים במים כמעט קפואים, יבוא ישיר מהחרמון (שלגים שהפשירו. באמת מזכיר לי ששנים לא הייתי בחרמון).

הנה קצת מידע מאתר רשות הטבע והגנים: נהר הדן הוא הגדול והחשוב מבין שלושת מקורות הירדן. מי השלגים מחלחלים בבטן הר החרמון, ופורצים למרגלותיו במאות מבועים, שיוצרים ביחד את המעיין הקרסטי השופע ביותר במזרח התיכון – 240 מ"ק מים בשנה. למרות שטחה הקטן, 481 דונם בלבד, קיימים בשמורת תל דן שלושה מסלולי טיול שונים באופיים ובאורכם. חלק מן התוואי הוכשר למעבר עגלות נכים.

ואני אומרת: חשוב מאוד, וגם מוצלח, ואם תימצא דרך להאריך אותו עוד קצת, זה יהיה מעולה. וחוץ מזה, השמורה לא מרגישה קטנה בכלל. אנחנו עשינו את המסלול הארוך, ונהנינו גם מהצמחייה, גם מהמים, גם מהעתיקות (למשל: אתר פולחן המיוחס לימיו של ירבעם, שער כנעני מסקרן) וגם מפרטיות – למרות שממש לא היה ריק. אה, וגם היתה לי חוויה אחת של קירור רגליים בבריכה קטנטנה עם שלוש דודות מנוסות, שהביאו כסאות מתקפלים מהבית (יש תמונות למטה).

אין צורך להכביר במילים. מדובר באחת השמורות היותר מקסימות בצפון, ועכשיו, אחרי שמקום 1 (הבניאס) חוותה אסון בדמות שריפה, זו האופציה היותר צוננת – במובן החיובי של המילה – בשפיץ הצפוני של מדינת ישראל.


מים מים מים
***


עץ שתול על פלגי מים
***


לאן מוביל השביל
***


האם גם לכם זה מזכיר בעל חיים ימי?
***


ואם כבר בעלי חיים…
***


ליפהפייה הזו דפקנו סט צילומים ארוך. זו רק דוגמית
***


אם זה לא ברור, אלה קורי עכביש
***


בנתיב הזה הבריחו עולים מסוריה ומלבנון
***

,
תחנת הקמח הזו פעלה עד 1948
***


עתיקות יותר עתיקות: אתר הפולחן מימי ירבעם
***


עוד עתיקות, באזור חפירות אחר בשמורה
***


ההיסטוריה זרוקה על הרצפה
***


השער הכנעני. לצערי אסור להתקרב אליו… נקווה שיבוא היום ויהיה אפשר לבוא בשערי המקום
***


עץ מפותל
***


כזכור, באנו בשביל המים
***


הרגליים שלי נראות ככה כי זורמים עליהן מים. על הלק הסגול אני לא מתנצלת
***


הדודות שאירחו לי לחברה, ועודדו אותי להשאיר את הרגליים במים הזורמים
***


הדומם מול הזורם
***


ואיפה הדולב האשכנזי? למה לו אין שלט?
***


כשהייתי תקועה בפקק בדרך לצפון, ראיתי מהצד הימני שלי את הנוף המהמם הזה. ממש טוסקנה
***


מצד שני, בטוסקנה אין סופרמרקט אחים דוד

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דפנה לוי  On 12 באוגוסט 2010 at 4:50

    הפוסטים שלך כמעט משכנעים אותי שיש עולם מעבר לירקון. גמרנו. בשבת אסע לירושלים. אין ברירה.

    • galithatan  On 12 באוגוסט 2010 at 10:28

      באמת אין ברירה. קדימה, לבירה!
      🙂

  • שרון רז  On 12 באוגוסט 2010 at 10:50

    אהבתי את העץ המפותל
    חבל שתחנת הקמח לא פועלת עד היום…
    מים, צל, עצים, מה רע, באמת נראה מצנן וכייפי

    • galithatan  On 12 באוגוסט 2010 at 19:50

      העץ באמת מקסים
      והייתי שמחה אם הטחנה היתה פועלת גם היום 🙂 זו היתה יכולה להיות יופי של חוויה.

  • shlomiyosef  On 12 באוגוסט 2010 at 12:16

    אבל
    המים
    כל
    כך
    קרים
    שתמיד
    אני
    חוזר
    חולה
    מהם

    • galithatan  On 12 באוגוסט 2010 at 21:26

      מה
      פתאום
      חולה
      בחום
      הזה

      רק
      בריאות
      ומים
      צוננים
      להנאה
      גמורה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: