הביצה שהתחפשה


אני הכי אוהבת אותה מקושקשת. אחר כך עין. אחר כך סתם חביתה. אחר כך קשה, והכי הכי פחות – רכה. אבל מה, לפעמים ביצה היא לא רק ביצה. כלומר יש לה את הצורה הנכונה, אבל השימושים אחרים לגמרי. המקור, מן הסתם, מגיע מביצי הפסחא. על פי המידע שמצאתי ברשת, הנוצרים החלו לקשט ביצים החל מהמאה ה-13. היא נחשבה לחפץ המסמל חיים וחוכמה אינסופית, רעיון קצת מוזר בעיניי, אבל היי – אם התוצאה יפה, אני לא מתווכחת.
***


כל הפוסט הזה נולד כי ראיתי באחד המגזינים תמונה של ביצת פברז'ה והיא הדליקה אותי, וגם נזכרתי שראיתי ביצים כאלה באחד או יותר מהארמונות האירופיים שביקרתי בהם ואסור היה לצלם שום דבר. קרל פברז'ה היה אמן רוסי מוכשר, שבין השנים 1885 ו-1917 יצר בסטודיו שלו (יחד עם צוות עוזרים) 69 ביצי פסחא שיועדו לצאר הגדול. בכל ביצה היתה "הפתעה" מסוימת. כפי שתראו בדוגמאות שבהמשך הפוסט, חלק מהביצים הוא העניק לאשתו.

אגב, פברז'ה יצר גם כמה ביצים ללקוחות פרטיים ולעצמו, אבל הן היו פחות מושקעות. כמובן שאחריו נוצר זרם אמנותי שלם, שחלקו השראות וחלקו חיקויים. למשל – תכשיטי קריסטלים של סברובסקי בצורת ביצה (אם ענבל תאשר לי לצלם את אלה שהיא הכינה, אצרף אותם לפוסט).
***


ביצת הפברז'ה הזו נקראת Memory of Azov, היא עשויה מהאבן הטובה ישפה (jasper), ומתהדרת בסגנון לואי ה-15. הביצה נוצרה ב-1891 לצאר הרוסי אלכסנדר השלישי. זוהי אחת הביצים הבודדות של פברז'ה שלא עזבה את רוסיה מעולם, וכעת נמצאת במוזיאון הקרמלין במוסקבה.
***

ביצי קריסטל וכסף. גובה 10 אינץ', קוטר 4 אינץ'. מגיע בצבעים שקוף, כחול, ירוק ואדום. יכול להתאים לבקבוקי בושם וגם להגשת קוויאר בקערית. עבודת יד מצרפת.
***


ביצי שוקולד ממולאות כל טוב לפסחא, מיוצרות על ידי הוטל שוקולט, שוקולטייה בריטי יוקרתי. מחיר ביצת השוקולד שבתמונה: 60 פאונד. האתר המתוק: http://www.hotelchocolat.co.uk
***


פרנק גרום (Franc Grom) הוא מה שנהוג לכנות "אמן הביצים". באמצעות מכשיר חיתוך מיוחד הוא מבצע אלפי חורים – בין 2,500 ל-3,500 זה הסטנדרט, לפעמים גם 17,000 הולך – על מנת ליצור דוגמאות תחרה מרהיבות בהשראת אמנות סלובנית. כמה סבלנות צריך בשביל זה, אה? אצלי זה היה נשבר מזמן.
***


האמן הגרמני הצעיר Peter Nebengaus יוצר ביצי פורצלן מהממות שבעלי הממון מחבבים. חבל שהן כל כך יקרות… השמאלית המוזהבת, עם הסמל הרוסי, נמכרת תמורת 15,000 יורו. הימנית, המקושטת באלף אבני קריסטל של סברובסקי, עולה 5,000 יורו "בלבד".
***


שעון הפברז'ה הזה הוכן במיוחד עבור משפחת הבנקאים המפורסמת והאהודה בישראל (בלעדיהם היינו אומללים) – משפחת רוטשילד. הוא הוכן ברוסיה בשנת 1902 על ידי קרל פברז'ה, ונשמר בחשאי על ידי המשפחה עד שהוצא לאור ולמכירה פומבית של כריסטיז בלונדון. זה היה בנובמבר 2007, והביצה נמכרה תמורת סכום שיא של 17.8 מיליון דולר – שיא לפריט אמנות רוסי, ושיא לפריט כלשהו של פברז'ה (האיש, לא הזרם).
***


ביצת "פיטר הגדול" נוצרה תחת פיקוחו של פטר קרל פברז'ה ב-1903 עבור הצאר האחרון של רוסיה, ניקולא השני. הצאר העניק את הביצה לאשתו אלכסנדרה פיודורוונה, לרגל חגיגות 200 שנה לייסוד סנט פטסבורג. אותי מעניין מה היתה תגובתה למתנה: כאשר פותחים את הביצה מוצאים פסלון זהב של הצאר, שעומד על אבן ספיר. חתיכת אגו יש לו לחוצפן, הצארית בוודאי חשבה לעצמה. על כל פנים, היום הביצה מוצגת במוזיאון וירג'יניה לאמנויות היפות, הממוקם בריצ'מונד.
***


זה כבר קצת אדיוטי בעיניי, אני חייבת לומר: לכבוד 40 שנה לנחיתת האדם הראשון על הירח, מותג היוקרה הצרפתי לואי ויטון הוציא ביצת חלל. הביצה אמורה לדמות חללית, ובאמת כשפותחים אותה מגלים "חיים שלמים" בפנים. על פי מה שמצאתי, היא הוצגה במרכז רוז לכדור הארץ והחלל, במוזיאון האמריקני להיסטוריה של הטבע.
***


בימים אלה אני מחפשת מיטה זוגית לדירה לא גדולה, אבל בחדר השינה אידיאלי וענק אולי הייתי בוחרת במיטה הזו, שעיצב נגר מצפון צרפת, והעניק לה את השם Cosmovoide bed (השם לקוח מהמונח המיתולוגי cosmic egg). למיטה, זה די ברור, יש צורה של ביצה, ואפילו שהיא קצת אקסטרווגנטית ואני לרוב בחורה סולידית, היא מוצאת חן בעיניי.
***


כמובן, אי אפשר להתעלם מהמבנה המונומנטלי Gherkin בלונדון, שתוכנן על ידי נורמן פוסטר ונבנה על ידי סקנסקה. הביצה המאורכת כוללת 40 קומות, 180 מטר גובה, זיגוג כפול לשימור אנרגיה ואינסוף תהיות: אז מה בדיוק עושים שם?
***

***

***

הלוגו המקסים שגוגל ייצרו לכבוד 166 שנה להולדתו של פטר קארל פברז'ה (30 במאי 2012):

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דפנה לוי  On 6 באוגוסט 2010 at 6:32

    ביצים נאות, אין מה לומר. המגדל הלונדוני כמובן יפה מכולן, והוא בכלל קרוי מלפפון חמוץ (גרקין) ולא ביצה…

    • galithatan  On 6 באוגוסט 2010 at 11:10

      אבל המלפפון הזה הוא ביצתי!
      והאמת היא שראיתי שמזכירים אותו ככזה בכל מיני מקומות – כלומר היופי (וגם הכיעור) בעיני המתבונן 🙂

  • דפנה לוי  On 6 באוגוסט 2010 at 16:24

    ויש בו גם שילוב משונה של ביצה, עגלגלות נשית כזו, ומלפפון שהוא פאלי במובהק.

  • שחר שילוח  On 7 באוגוסט 2010 at 17:52

    כשחושבים על זה, פוסט על ביצי פברז'ה חייב להופיע בבלוג שלך.
    הביצה של גרום מרהיבה

    • galithatan  On 7 באוגוסט 2010 at 22:55

      אני שמחה שאת חושבת כך על פברז'ה :O)

      העבודות של גרום בהחלט מרהיבות אבל כל כך עדינות… עדיף שלא יהיו אצלי אף פעם 😉

  • ענבלול תעלול  On 7 באוגוסט 2010 at 20:56

    יקירתי, כן אסכים שתצרפי תמונות מעבודות היד שלי של הביצים מחרוזים.
    הרוסים גם אלו הראשונים שיצרו כלי של סוכרזית בצורת ביצה. יש המון כאלה בכל חור… גם אצלנו

    • galithatan  On 7 באוגוסט 2010 at 22:56

      ענבלול תעלול, אם לא היית חולה הייתי יכולה לצרף תמונות כבר היום!

      ובעניין הסוכרזית, אני מעדיפה את הכלי שקניתי בסיינה. עם חרסינת החתול החמוד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: