מתיקותו של החטא

אחרי שנים של מלצריות ותפריטים, קצת מוזר להיכנס לחצר, לבחור שולחן, ואז לבחור גם את ארוחת הבוקר מתוך בופה. אבל ברגע שעושים את השינוי התפיסתי, מבינים את הצד הכייפי שבחוויה. כל כך כייפי, שכבר כשביקרתי ב"חטאים מתוקים" בפעם הראשונה, תכננתי את מי אקח לשנייה (בינתיים הרשימה עומדת על ענבל, מרים ואימא).

למקום הגענו בהזמנת הבעלים, ולא ממש ידענו למה לצפות. זה דבר אחד לקרוא באינטרנט תפריט עמוס, ודבר שני לראות את כל המנות מול העיניים. עם כל הסלטים והמאפים, בהתחלה הרגשתי כמו בארוחת בוקר של מלון בוטיק, רק שלא היה לי חדר לחזור אליו ולנוח אחרי האוכל. אחר כך נשמתי עמוק, והתחלתי להעמיס על הצלחת המלבנית. המנה המנצחת, זו שהיכתה בשנינו, כמו Beat It של מייקל ג'קסון שהתנגן ברקע: טוסט הגבינה הקריספי. והסלטים. אוי, הסלטים. גבינות הן הצד הפחות חזק, אבל מי צריך אותן בכלל. באמת! (טוב, הבנזוג שלא אוכל ירקות, היה צריך. במקום זה הוא טעם את כל המאפים, וכך גילינו את הטוסט).

בסיום הארוחה, לפני הקפה והעוגיות, שוחחנו קצת עם הבעלים, רועי. בשנתיים האחרונות יצא לי לפגוש בעלים של כמה מקומות, וזה היה מעניין, כי עד אז בכלל לא חשבתי על בעלים כשיצאתי לאכול. גם היום, אף פעם אין לי מושג אם הם נמצאים במקום או לא (הרבה פעמים הם כן), אני לא ממש בודקת האם הם שמים את הנשמה שלהם או לא, הם לא באים לבקר אותי בשולחן, וגם אותי לא ממש מעניינת האכפתיות שלהם. אותי מעניינים האווירה, האוכל, השירות והאנשים. כמובן שמאחורי כל זה נמצאים הבעלים, במלוא מובן המילה, אבל אף פעם לא דחוף לי להרגיש את זה. ואז אני פוגשת אחד מהם, ולמשך שבוע-שבועיים אני 'נכנסת לזה' לגמרי.

בשיחות איתם עולה שאין להם כמעט חיים פרטיים, אבל הם מבסוטים מזה. חלקם בחרו לפתוח מקומות כשרים, גם כי זה משתלם מבחינה עסקית (אין כמעט כשרות בתל אביב, וככה יכולים להזמין מהם למשרדים או לקיים אצלם אירועים לעובדים, כי כידוע ברגע שאחד אוכל כשר…), וגם כי זה מאפשר להם לבלות עם המשפחה בסופשבוע. אלה גם שתי הסיבות העיקריות לכך ש"חטאים מתוקים", הממוקמת בקצה רחוב שבזי, היא כשרה. "אני מעדיף לעבוד חמישה וחצי ימים בשבוע", אומר רועי, "במקום לחיות על יום וחצי של תיירות לנווה צדק".

לא שאלנו כמה עולה להחזיק משגיח כשרות. כן שאלנו למה במקום מלצריות יש בופה. "אני לא אוהב מקומות של שואו אוף ומלצריות כוסיות", משיב רועי. הדוגריות הזו היא כנראה בגלל שהוא אחרי לילה ארוך ללא שינה – משתיים בלילה הוא ער, עובד במטבח כמעט לבד, כדי להכין את כל המטעמים של שישי בבוקר. הוא עושה את זה כבר שנתיים וחצי, מאז פתיחת הבופה לאנץ'. בשמונה השנים שקדמו לזה "חטאים מתוקים" היה "רק" חנות וקייטרינג. בהתחלה אפו את העוגיות לבד, אחר כך העבירו את האפייה לירושלים, למפעל שמעסיק 30 עובדים.

כשתל אביב חגגה יומולדת 100, רועי הוציא קופסאות עוגיות מיוחדות – שנמכרות במקום גם היום. השלב הבא, כפי הנראה, הוא פתיחת מקום שני. הלוקיישן כבר נבחר, אבל זה עדיין במשא ומתן. השאלה שלנו הייתה איך אפשר לנהל שני מקומות בו-זמנית, כשאתה אוהב להיות מעורב בכל הפרטים הקטנים, והתשובה הייתה אכן, בעיה. שתיפתר כשיגיע הרגע.

בינתיים זו השעה ליהנות מהבראוניז המעולים, מצטייני הקינוחים בסוף הארוחה. ואגב, כאילו לא הספיק לנו כל האוכל הזה, קיבלנו בנוסף גם צלחת עוגיות מעולות, דגימות ממה שנמכר במקום (בשביל השתייה והעוגיות כן יש מלצרים). למטה, בתמונה, סימנתי בעיגול את הפייבוריטיות שלנו.

אני אוהבת את נווה צדק. אני אוהבת ארוחות בוקר טובות. והאמת היא שבהרבה מקומות אני מתאכזבת מהפשטות או מהתמחור. פה לגמרי הרגשתי חמישה כוכבים, כך שכמו שציינתי בהתחלה – תהיה פעם שנייה.

(בופה ראנץ' באמצע השבוע: 50 שקל – אוכל יותר רציני, כמו מרקים, סושי, דים סאם, אגרול, אנטיפסטי וממולאים.

בופה בראנץ' בשישי: 69 שקל – כאמור יותר סלטים, מאפים ולחמים)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שחר שילוח  On 31 במאי 2010 at 20:30

    למה לא סיפרת קצת על האוכל? מסקרן מה היה במחלקת הסלטים

    • galithatan  On 1 ביוני 2010 at 23:34

      האמת היא שאני לא טובה בלזכור מה יש סלטים. תמיד זה ערבוב של חצילים, קישואים, בטטה, וגמבות בצבעים – בכל סלט נותנים דגש על משהו אחר. אני די בטוחה שהיה גם סלט אבוקדו מושקע.

  • efyska  On 1 ביוני 2010 at 6:41

    איזה יופי של מקום ותמונות. אני מסמנת אותו, לביקור הבא שלי בארץ.

    • galithatan  On 1 ביוני 2010 at 23:35

      איזה יופי!
      זה אומר שמתוכנן ביקור בקרוב? (ישראל יותר מעניינת מדיסלדורף…)

  • שמשון  On 1 ביוני 2010 at 18:20

    מה הכתובת?

    • galithatan  On 1 ביוני 2010 at 23:35

      שבזי 67
      פחות או יותר המבנה האחרון ברחוב שבזי (קרוב למגדל שלום)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: