הטוב, הרע וניר צוק

בשבת האחרונה, באמצע כל האדריכלות של "בתים מבפנים", החלטנו לשבת ב"נועה" של ניר צוק. כל כך הרבה שמעתי על הביסטרו היפואי הזה, גם ראיתי אותו מבחוץ, הצצתי פנימה, אבל לאכול, עד היום לא אכלתי. והנה נפלה ההזדמנות לידיי. נפלה, והתרסקה.

זה התחיל בזה שלמקום אין מארחת, ולמלצרים אין מושג אם יש שולחן פנוי או לא, והאם יש שולחן שהנה הוא כבר משלם. אני לא הייתי מספיק אסרטיבית, אבל מישהי שהגיעה אחריי הכריחה את המלצרים להתאפס על עצמם, וכך התגלו בן רגע שני שולחנות פנויים. אמנם השולחן שלנו טרם פונה ונוקה, אבל מילא, התיישבנו.

עבר הרבה זמן עד שמישהו בא לסלק חלק מהכלים. בכוס היין עדיין נח טיפ של 10 שקל. נראה לי קצת נמוך בהתחשב במחיר של ארוחה במסעדה, אבל אני לא נכנסת לכיס של אחרים. לאט לאט פונו עוד קצת מהכלים. אחר כך הגיעה מישהי לנקות את השולחן המלוכלך עם מפית נייר בלבד. אני לא מאלה ששמים לב לדברים כאלה, אבל אימא שלי כן. עבר קצת זמן עד שהיא הצליחה למצוא מלצר ולבקש ממנו שינקה עם שפריץ. בכלל, לא היה ברור מי המלצר שלנו, כל פעם מישהו אחר עבר ושם לב או בעיקר לא שם לב.

למשל, בזמן הפינוי של הכלים המלוכלכים מהלקוחות הקודמים, התפנו עוד שני שולחנות. הם נוקו, ואחד העובדים דאג לשים עליהם מפיות וסכו"ם. מאיתנו הוא התעלם. אנחנו לא קיבלנו מפיות וסכו"ם עד שהביאו לנו את לחם הבית, וגם זה – רק בגלל שביקשנו. אגב, לחם הבית הוא נקודת האור היחידה בכל הביקור ב"נועה": פשוט מעולה.

למנה ראשונה הזמנו פוקצ'ה עם עגבניות וגבינה בולגרית (לא סגורה על הגבינה, אולי פטה), ולמנות עיקריות הזמנו אותו דבר – טלייריני עם פטריות בשמנת (הטלייריני נראה בדיוק כמו טליאטלה או פטוצ'יני). בנוסף הזמנו קנקן מים. למרבה הצער, המנה הראשונה והמנות העיקריות הגיעו יחד. אבל יותר מצערת הייתה העובדה שהפוקצ'ה הגיעה שרופה, וכדי "להפחית" את הנזק שברו אותה בקצה, שלא נראה כמה שרוף העסק. החזרנו אותה למטבח.

המנות הגיעו בצורה מוזרה: שלי היתה חמימה עם המון פטריות, של אימא שלי היתה קרה כמעט עם אפס פטריות. המנה שלה נשלחה לחימום, חזרה רותחת כמו שצריך, אבל עדיין בלי פטריות. "הלוויתי" לה כמה פטריות. ממילא המנה שלי התקררה עד ששלה הגיעה.

אחרי האוכל רציתי להזמין קפה, אני מכורה, אבל אימא שלי לא התלהבה מהרעיון. לא התחשק לה להמשיך לשבת שם, במקום הלכאורה כל כך מקסים, מקום של שף מוכר וחביב, שאין שום סיבה לחשוב שככה יתנהגו בביסטרו שלו. אגב, זה לא היה כך רק אצלנו: בשולחנות לידינו חיכו זמן רב עד שלקחו מהם את התשלום, ובשולחן אחר קיבלו חשבון שוב, אחרי שכבר שילמו… בהפרש של כמה דקות, בחור אחד צעיר (דווקא נראה נחמד), לא מלצר, הסתובב אבוד עם שתי צלחות של הזמנה שנדרשו שלושה עובדים כדי להבין למי היא מיועדת. הבלגן חגג. פתאום הטיפ הקטן מתחילת הביקור נראה הגיוני.

בשולי הדברים אומר שאמנם אהבתי את העיצוב – מעין סמטת רחוב מגניבה וקולית – אבל שטיח הפרחים שנתלה ליד התקרה, מסכם היטב את החוויה: FUCK.

* * *

כאמור, בלי קפה אחרי האוכל אני לא יכולה, ולכן החלטנו ללכת לשתות אותו במקום אחר. קודם שהגענו ל"נועה" ראיתי מקום שמצא חן בעיניי, נפוליאון שמו, ממש בכיכר שליד הכנסייה, בלב יפו העתיקה. הכיסאות היו דומים להפליא לכיסאות ב"נועה", אבל כל השאר לא דומה בכלום: שירות אדיב, מהיר, מחויך, בדיוק כמו שמקום שרוצה שיחזרו אליו צריך להתנהל (המלצר הזכיר לי מתמודד מאחת העונות הראשונות של "פרויקט מסלול" האמריקאי).

הזמנו קפה ועוגות, הכל הגיע בכלים מקסימים וחמודים, היה טעים ביותר (צפו אזכור ב"מצעד הקינוחים" הבא) ועל המפיות היה כתוב "קורדליה – נועה – JAFFA – ניר צוק". מה מתברר? שבית הקפה-פטיסרי הזה שייך לצוק גם כן. ממש אימפריה הבחור הזה! אבל איזה הבדל… המקום הפחות מוכר, הפחות "נחשב", הוא המקום הנעים והמקסים באמת.

* * *

ניר צוק בנה לעצמו שם טוב, קורדליה היא מסעדה מוצלחת וגם תוכנית הטלוויזיה שלו היתה טובה לסוגה. אבל תחקיר אינטרנטי קצר על "נועה" מראה שאני לא לבד בחוויה שעברתי, ובתחושות שלי בעקבותיה. ובאמת שחסכתי פה בתיאורים, למשל של הגעת התפריטים ומצב השירותים.

האם לא הגיע הזמן לבדק בית ולשינוי?

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • shlomiyosef  On 11 במאי 2010 at 9:48

    גלית בדרכים
    אני מקווה בשבילם
    שזו הייתה בעיה נקודתית
    כי די נחמד שם
    בסך הכל

    • galithatan  On 14 במאי 2010 at 22:52

      נחמד נחמד היה ממש נחמד – לא אצלנו
      ואני לא נוטה לחזור פעמיים למקום ש*** עליי בקשת

  • bddaba  On 11 במאי 2010 at 12:07

    דווקא הפרחים נראים יפה, מעניין, לא? רק מפחיד בטח היה לתלות אותם כה גבוה על איזה סולם רעוע כזה או אחר…

    • galithatan  On 14 במאי 2010 at 22:56

      אני מניחה שהיה יום כיף שם למעלה 🙂
      למה שהסולם יהיה רעוע, אבל? זה שבלקוחות מזלזלים, לא אומר כלום על העובדים (אני חושבת)

  • תמי (החתולה)  On 11 במאי 2010 at 12:14

    ניר צוק כנראה עושה קריירה מזה שהוא נחמד. קורדיליה מקום יפה להפליא אבל האוכל שלו בינוני מאז ומתמיד. לכי תביני.

  • רון רם  On 11 במאי 2010 at 23:26

    אכן החוויה נשמעת נוראית, אבל לי הייתה דווקא חוויה אחרת לחלוטין באותו המקום, אולי שווה לתת עוד צ'אנס? חבל שלא נשארת לקפה כי הוא מעולה!!!! והקינוחים – למות…
    חבל שמלצרים דפוקים יקלקלו חוויה

    • galithatan  On 14 במאי 2010 at 23:26

      קפה וקינוחים יש גם ב"נפוליאון" – מומלץ ביותר.

      ועניין המלצרים והניהול חבל בעיקר לניר צוק. הוא זה שמפסיד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: