איסטנבול פגיעה (חלק א)

אני די בטוחה שרוב הישראלים כבר ביקרו באיסטנבול לפניי, ואם לא רוב הישראלים, אז לפחות כל המשפחה שלי. למרות שהגעתי לעיר הזו עם התנגדות מסוימת, ולמרות שלא הגעתי בתקופת שיא ביחסים בין ישראל לטורקיה (ההפך הוא הנכון), בהחלט נהניתי מהעיר שלמיצרי הבוספורוס. גיליתי שהיא מציעה הרבה יותר ממה שחשבתי, שבחלקים מסוימים היא מודרנית יותר ממה שחשבתי, ובחלקים אחרים היא מסוגלת להציע לי מה שאף מקום אחר לא יכול – למשל להיכנס למסגדים באופן חופשי ולגלות אותם מבפנים.

זה היה ביקור קצר מהרצוי, אבל בכל יום למדתי משהו חדש. ביום הראשון, למשל, הכרתי את כיכר טקסים, שבהחלט יש בה משהו מקסים, ואת איסתיקלל ג'דסי, שדרות העצמאות של העיר, מדרחוב שכולו בניינים עם אדריכלות מעניינת, נציגויות של מדינות זרות, חנויות אופנה, חנויות ספרים, ובתי קפה מקסימים שיש להם מרפסת בקומה השנייה. יש גם מקומות של צ'יפס בלבד, עם מבחר רטבים, ממש כמו בהולנד ובבלגיה. בכלל, בהמשך הטיול למדנו שהטורקים טובים בלאמץ רעיונות מכל אירופה.

ואם כבר אימוץ רעיונות, הגילוי המפתיע הראשון (עבורי) היה שטורקים הם כמו בדואים: שוואייה שוואייה. כלפי אחרים הם חסרי סבלנות, במיוחד בכביש, אבל כדי להסתדר איתם, צריך הרבה סבלנות. במובן אחר, קולינרי, הם דומים לצרפתים: ברגע שתשאל מלצרים על מנה מסוימת, או תבקש לשנות בה משהו, הם ישכחו את כל אוצר המילים הדל שלהם באנגלית, וימרחו אותך בזמן עד שתתייאש. ברגע שתזרום איתם, לא משנה לאן ולאיפה, פשוט תזרום, החיים שלך יהיו הרבה יותר קלים ומעניינים.

עוד כמה דברים שסימנתי לעצמי בתום היום הראשון:

לחודש אפריל קוראים פה ניסן, ממש כמו בעברית.

בשביל לבקש סליחה אומרים פרדון, ממש כמו בצרפתית.

שלום זה מרחבה, ממש כמו בערבית.

אינפקטד משרום מגיעים (הגיעו) להופיע באיסטנבול באמצע חודש ניסן.

לירה טורקית שווה 2.5 שקל.

את המילה מונית כותבים כך: TAKSI.

הרמזורים פה כוללים סימון שניות לטובת הולכי הרגל / הנהגים הלחוצים. כשיש ירוק להולכי הרגל, גם האיש ברמזור הולך, ולא סטטי כמו אצלנו.

אה, וכמובן, הכי חשוב: הגיעה זמנה של הנסיעה הראשונה עם הבנזוג מעבר לים. כן ירבו, אמן ואמן.

(צריך ללחוץ על התמונות כדי לראות אותן בגדול. לוחצים על אחת, ואז יש מין מצגת של התמונות בלבד)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • קלקל  On 3 במאי 2010 at 8:40

    א. עם הבנזוג זה מגניב אבל כמו שהזכרת, אישית לא הייתי נוסע לטורקיה כרגע.
    ב. "ניסן" ושאר שמות החדשים הם לא ממש בעברית מלכתחילה אלא בעיקר אימוץ של שמות בבליים ועוד כל מיני ולכן העובדה שזה כך גם בטורקיה ו/או בסביבה לא מאד מפתיעה.

    • galithatan  On 3 במאי 2010 at 17:51

      א. דווקא קיבלו אותנו יפה מאוד
      ב. קל לשכוח שאימצנו את זה מאחרים… ובכל מקרה, לראשונה אני פוגשת עוד שפה שאימצה. לכן ההפתעה.

  • bddaba  On 3 במאי 2010 at 9:16

    כן, יש ארכיטקטורה שם. לא הייתי אף פעם, אבל שמעתי וראיתי בתמונות…
    גם לא אהיה שם בקרוב. תמונות מעניינות, מקום בהחלט שווה נראה לי. חוץ מצ'יפס יענו בלגי יש גם שווארמה וקבאב, לא?…

    • galithatan  On 3 במאי 2010 at 17:50

      בהחלט מומלץ לנסוע, וגם לא יקר.
      במשך שנים אטמתי את אוזניי ועיניי למראות ולקולות, ועכשיו אני שמחה שסוף סוף נחשפתי במלוא חושיי.

      בעניין השווארמה והקבב, להזכירך – אני צמחונית. אבל במקום אחד הביאו לי קבב צמחוני מחצילים. היה טעים!

  • itamarzo71  On 3 במאי 2010 at 9:32

    תמונות נהדרות

  • שלומית  On 3 במאי 2010 at 9:55

    צעד משמעותי 🙂

    ותמונות נהדרות

    ברוכה השווה

  • shlomiyosef  On 3 במאי 2010 at 14:31

    אחרי ברצלונה
    באה איסטנבול – יקירתי

    מתגעגע אליה בטירוף חושים!!!

    סחטיין על הלחיצה והגדלת התמונה והמצגת
    ממש השתפרת, כנסי ללמד אותי 🙂

    • galithatan  On 3 במאי 2010 at 17:47

      באמת מתגעגע לאיסטנבול? יפה יפה.
      לי יש רשימת דברים שלא הספקתי לעשות. מחזיקה בכיף עוד ארבעה ימים.

      ובעניין התמונות, זו לא השתכללות אלא חוסר ברירה – לא הצלחתי להביא את התמונות מהפליקר…

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: