החלילן מ-ממילא

אף אחד בעיריית ירושלים לא עשה חיים קלים לאלפרד אקירוב בכל הנוגע לפרויקט ממילא, ולכן אין מה לקנא בו עכשיו, כשהפרויקט כל כך מצליח. יותר מדי שנים עברו מאז שהתחיל השיפוץ ועד שנפתחה החנות הראשונה, בצמוד לבית המלון היוקרתי שגובה 1,350 שקל ללילה באמצע שבוע.

בחודשים האחרונים ביקרתי בפרויקט כמה וכמה פעמים (המלון – אולי בגלגול הבא, העשיר יותר). גם כשהחנויות פתוחות, וגם בשבתות כשהכל סגור. תמיד המתחם מלא בבני אדם שמחים, שנהנים לצעוד בו בדרך לעיר העתיקה, ולהרגיש כאילו הם בחו"ל. עניין החו"ל הוא כמובן פרשנות שלי, אבל עניין השמחה ניכר לעין – וזה נחמד ללכת במקום שהאנשים בו תמיד שמחים. וכשאין קניות, הם גם לא לחוצים.

אבל בפרויקט ממילא לא מסתפקים בקיים, ומדי פעם מוסיפים פסלים ותמונות שיעשירו את החוויה, ויתנו לה כיוון קצת אחר. בפסח הזה לקחו את הרעיון רחוק יותר, והפכו את המתחם לגלריה של ממש: למעלה מ-30 אמנים ישראלים הציבו לאורך השדרה פסלי ברזל וציורים בהשראת אגדות ילדים – מהנסיך קטן דרך פינוקיו והברווזון המכוער, ועד לחלילן מהמלין ואלדין, וזו רק התמצית של התמצית.

(זה מזכיר לי שורה ממחזמר פורים בתיכון: יש רק נסיך אחד, והוא רץ מאגדה לאגדה, בהתאם לצורך).

גיליתי את התערוכה ממש במקרה: התארחנו בשבת אצל קרובי משפחה דתיים, וכשכולם הלכו לנוח, אני החלטתי לצאת לטייל אפילו שהיה ממש חם יחסית לירושלים. להיות בעיר ולהישאר כל הזמן בבית… זה לא בשבילי. אז כן, עם חמש מעלות פחות הייתי מאושרת יותר, אבל גם כך נהניתי מאוד מהתערוכה הלא צפויה מבחינתי. מה שכן, לא היתה לי מצלמה, ולכן התמונות באיכות סלולרית, לצערי. בכל מקרה, אם אתם בירושלים, לא משנה מה היעד – במקרה שלי: הרובע הארמני –  אמנות על הדרך תעשה לכם טוב על הלב. מומלץ.

* התערוכה, שנפתחה ב-28 במרץ, תוצג עד סוף אוקטובר 2010. אוצרת: ציפי ויטל. בין האמנים המשתתפים: אורנה בן שושן, יעל ארליכמן, דני כץ, אהרון בצלאל, ריקי לוי, יפעה אדיר, אבי איתן, אוסי ילון, שאול בז

 

בלה – יעל ארליכמן

 

יעל ארליכמן

 

בגדי אין מלך – דני כץ

 

התצפיתן (סוריקטה) – אבי איתן

 

האל ננוצין – יפעה  אדיר

 

ברווזים (הברווזון המכוער) – ריקי לוי

 

ברווזים (הברווזון המכוער) – ריקי לוי

 

החלילן מהמלין – שאול בז

 

נרנייה שלי – יעל ארליכמן

 

אלאדין ושלוש המשאלות – אוסי ילון. המבקרים מוזמנים להניח פתק עם שלוש משאלות

 

 

אחד מהציורים המקסימים הרבים של אורנה בן שושן

 

 

 אהרון בצלאל

 גלינה נקרסובה – משפחת בעלי זנב

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 4 באפריל 2010 at 18:50

    אהלן,
    חייב להגיב.

    פרוייקט ממילא הוא אנדרטה לכוח האשכנזי בישראל, וליכולתו לנשל את בני עדות המזרח בעורמה וברמאות מרכושם. ממילא כמו גם שכונת ימין משה הסמוכה, במצבם היום הם תוצאה של טיהור אטני ביוזמה ישירה של טדי קולק, שראה את מרכז ירושלים נקי מבני עדות המזרח.
    הם יכולים לפזר שמה כמה פסלים שהם רוצים, ולנקות ולצחצח את הרחובת כמה שרק יוכלו, אבל לא יצליחו לשנות את ההסטוריה למרות שגם בוויקיפדיה פתאום נעלמו התושבים שגרו שם, ופתאום ממילא הייתה בעצם ריקה, כשבאו הגבירים האשכנזים בעלי כיסי הזהב כדי לשפוך אותם ברחובות ירושלים, עלאק, כשבעצם רק להעשיר את הבנק שלהם רצו, או שיקראו על שמם רחוב…

    לא אשכח ולא אסלח.
    המשפחה שלי גרה שם בעבר.

    מצטער, הייתי חייב.

    • galithatan  On 4 באפריל 2010 at 19:21

      אני דווקא שמחה על התגובה. היה מרתק לקרוא, ומעט ממה שאתה מתאר מופיע בספר על ממילא שיצא לאחרונה… במימון אקירוב. אשמח לחקור את הנושא ולכתוב עליו כאן בהרחבה.

    • יובל  On 4 באפריל 2010 at 19:59

      המלון ד"א זה לא הסיפר על "גנבת" נתיב בכביש בחול המועד סוכות כאשר פקחי העיריה בחופש, או שזו אגדה?
      לגבי נישול התושבים כדי להקים דירות העומדות ריקות רוב השנה לעשירי חו"ל – קורע לב.

    • מימי  On 6 באפריל 2010 at 19:25

      אקירוב אשכנזי? לא כל כך. גם בעדות המיזרח ישנם גבירים והם עושים את אותו עוול עם החלשים

    • ירושלמית  On 25 בספטמבר 2010 at 21:07

      אמנם לא גדלתי בשכונת ממילא, אך אבי ומשפחתו גדלו בה. ואני גדלתי על סיפורים רבים מחייהם בשכונה זו. ומשפחתו לא אשכנזיה כלל, אלא מעדות המזרח. אך להבדיל ממך, אני מאוד נהנית כירושלמית גאה בשכונה המחודשת לאחר שנים שבה היתה מוזנחת ועלובה. אף אוסיף, שאבי מאוד מרוצה מהשינוי שעברה השכונה בה גדל, ובכול פעם שאנו הולכים בה לצידו מוסיף ומספר סיפורים משכונתו ומחיי ילדותו – ואנו מקשיבים כאילו ששומעים בפעם הראשונה… אין מה לעשות זו נוסטלגיה משולבת בקידמה מודרנית. יום טוב לכולנו

  • אבי  On 4 באפריל 2010 at 18:52

    מה זה, רשימות העבירו את כולכם לוורדפרס?

    • galithatan  On 4 באפריל 2010 at 19:18

      רשימות עובר תהליך של שינוי. בסיומו, כל עדכון בעמוד הראשי של "רשימות" יפנה ישירות לוורדפרס.

      היתרון הגדול, אגב, הוא שסופסוף אפשר לשרשר תגובות!

  • דפנה לוי  On 5 באפריל 2010 at 5:26

    תתחדשי על המקיום החדש – ביקור ראשון שלי והוא מלא התפעמות.

    • galithatan  On 6 באפריל 2010 at 0:16

      תודה רבה, מאוד משמח אותי לקרוא את התגובה שלך 🙂

  • מיכל  On 5 באפריל 2010 at 14:44

    ואוו גלית, תודה – מקסים! (ותתחדשי על הבלוג כאן 🙂
    מיכל

    • galithatan  On 6 באפריל 2010 at 0:16

      תודה לך על המחמאה, ושבוע טוב שיהיה!

  • ג'וליאנה  On 5 באפריל 2010 at 19:00

    פסלים מקסימים. יש לך מושג עד מתי הם יוצגו שם?
    ולגבי הסיפור על ממילא ונישול התושבים משם גם בעיני זה סיפור עצוב שמוחק עוד קצת מהתמהיל המיוחד והרב תרבותי של ירושלים. עיר הרפאים הזאת היא אחת מהתופעות המקוממות ביותר וזה בלי להתייחס לנישול המשפחות שגרו שם קודם. גם אני אשמח לדעת עוד.

    • galithatan  On 6 באפריל 2010 at 0:17

      אוקיי, התחקיר כבר בהתבשלות 🙂

      הפסלים יוצגו בערך חצי שנה, כך שיש מספיק זמן לבוא (בשאיפה שלא יהרסו כלום. יש כבר כמה מקומות שהורידו את שם האמן או את העבודה עצמה)

      ותודה בעניין התמונה 🙂

  • ג'וליאנה  On 5 באפריל 2010 at 19:00

    ובלי קשר, גלית אהבתי את התמונה החדשה שלך. 🙂

  • הדס  On 6 באפריל 2010 at 9:34

    תגידי, את עובדת אצל אקירוב?
    כתבה בטון חנפני ומוכר שכזה הייתי מצפה למצוא במגזין כרום שיוצא לפני החג חינם, מימין למודעה המקדמת את המלון.
    כזה חוסר באירוניה לא ראיתי כבר הרבה מאוד זמן. זה לא רק הנישול של עדות המזרח: זה גם הקיפוח של טיפוח העיר העתיקה לעומת המוקד היהודי קפיטליסטי שנמצא במרחק יריקה, מרכז העיר הסמוך שנראה כמחנה פליטים בחסות הרכבת שלא באה ליד הקניון המשגשג, והבניה של מרכז חדש במקום שימור המרקם ההיסטורי. פסלים (יפים או לא – אפשר להתווכח). זה כל מה שאת רואה?

    • galithatan  On 6 באפריל 2010 at 10:31

      הדס,

      ראשית, זה פוסט, לא כתבה. במילים אחרות, אני לא מחויבת לאף אחד.

      שנית, ירושלים מתפוררת, זה ידוע, אז אם יש מקום שנראה טוב יותר, ושגורם לתיירים להוציא כסף בעיר – צריך לברך על כך ולא לקלל, מפני שכלכלית זה משתלם מאוד לעיר הענייה והבעייתית.

      שלישית, כן היה פה שימור, במובן הזה שהקפידו על שימוש באבנים המקוריות של המבנים, שמוספרו אחת-אחת.

      רביעית, פרויקטים של פינוי-בינוי עלולים להיות בעייתיים מבחינה חברתית, וזה שווה דיון – אם תקראי כמה תגובות למעלה תראי שיש על כך הסכמה.

      יחד עם זאת, אם הלוחמנות היא בדמך, ספק אם תיהני בבלוג הזה.

  • shlomiyosef  On 6 באפריל 2010 at 15:09

    ירושלים של ברזל
    יפה יפה

  • שרה קנול  On 11 באפריל 2010 at 22:23

    ב-13 באפריל תשתתף שרה קנול בתערוכת "סיפורי אגדות בשדרות ממילא בירושלים.הפסל " כיפה אדומה" אותו תציג יש לו משמעות מיוחדת עבורה ,במשך 15 שנה התנדבה שרה קנול במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית ונושא הפגיעה בנשים הביאו אותה לעיסוק בתכנים אלו.
    כיפה אדומה צועדת בגאווה ומחזיקה בשרשרת את הזאב עם פני גבר.שכן בסיפור הפסיכולוגי הזאב משול לגבר התוקף האלים.

  • אוסי ילון  On 13 באפריל 2010 at 15:26

    גלית יופי של בלוג,המבקרים בתערוכה מוזמנים להניח פתק עם שלוש משאלות ב"מנורת הקסמים "של אלאדין
    תודה על האיזכור אוסי ילון

  • יעל ארליכמן  On 14 באפריל 2010 at 21:43

    תודה לך גלית – אין ספק שזו תערוכה "אחרת",,, החיבור של קהל ההמבקרים ליצירות האמנות הוא מדהים ומרגש אותי כל פעם מחדש,
    חגיגה אמיתית,,,ותודה גדולה מגיעה לאוצרת ציפי ויטל והצוות של מממילא בהנהלת עודד בן צבי שטרח ועזר להקים תערוכה שכזאת

  • בתחן  On 12 במאי 2010 at 12:23

    אם אוכל לקבל את רשימת הציירים שמציגים בימים אל את ציוריהם בתערוכה בממילא. רשימת שמות הפסלים מפורסמת והציירים לא.
    תודה
    בת-חן

  • שיבון מרקו  On 26 במאי 2010 at 12:43

    אני עוברת במקום פעמיים בשבוע ושמתי לב שפסל אבן (ממש בכניסה מימין)שאהבתי, נעלם שם בוקר אחד לאיזה תקופה, ופתאום הפסל חזר.
    שאלתי את השומר והוא לא רצה לספר לי מה קורה. לא זוכרת בדיוק את שם הפסל (אולי סגל?).
    האם מישהו קנה והתחרט?

  • סימה  On 17 באוגוסט 2010 at 15:18

    שלום גלית

    אתמול הייתי בממילא והתרשמתי מאד מהפסלים של אבי איתן.התוכלי לסייע במסירת פרטי קשר שלו ?

    תודה, סימה

  • סימה  On 17 באוגוסט 2010 at 15:19

    שלום גלית

    איך אפשר להגיע לפסל אבי איתן ?

    תודה
    סימה
    simaa@industry.org.il

    • galithatan  On 17 באוגוסט 2010 at 15:25

      את כל התשובות לגבי כל האמנים אפשר לקבל אצל אוצרת התערוכה, ציפי ויטל – 054-4838571

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: