מי יבנה בית בתל אביב – פוסט מצולם

לפני חודשיים בערך קבעתי להיפגש בערב עם מרים, בקצה רחוב נחלת בנימין. כשהגעתי למקום, באיחור קל בלבד (לא עניין טריוויאלי עבורי), היא עדיין לא הגיעה. היו לי כמה דקות לחכות, וכיוון שיש לי קוצים ב… ואני לא מסוגלת לעמוד במקום אחד בלי לעשות כלום יותר משתי דקות, וגם זה המון בשבילי, התחלתי להסתובב במדרחוב.

בשלב מסוים ראיתי בניין גבוה, משופץ, מרשים מאוד, מדלת הכניסה ועד אחרונת המרפסות, מואר בתאורה משכנעת. על המדרכה היה כתוב שזהו "בית התמר" והוא חלק מ"השביל הלבן". הבטחתי לעצמי לבדוק בגוגל במה מדובר, עברו כמה שבועות, והחיפוש החל.

זה היה יותר מסובך ממה שחשבתי, כי זכרתי שמדובר ב"מסלול" ולא ב"שביל", אבל בסוף הצלחתי למצוא את הרשימה הרלבנטית, הכוללת מבנים תל אביביים שהם לא רק יפים, אלא גם יש מאחוריהם סיפור. לא כולם נראו לי כאלה מעניינים, אבל רשימה עצמאית משלי בכל זאת הצלחתי להרכיב, ושבת אחת לקחתי את הבנזוג הירושלמי, כדי להראות לו שגם אצלנו יש יצירות אדריכליות.

באופן מפתיע, מצאנו הרבה יותר מבנים יפים, ישנים או משופצים או משתפצים, ממה שחשבנו שנראה. המצלמה לא הפסיקה כמעט לתקתק. למעשה מדובר עכשיו בפוסט ראשון מתוך שניים, כי יש כל כך הרבה. יש בו כמה דוגמאות ויזואליות לתל אביב היפה, האירופית-משהו, החלק שהייתי מתגאה בו לא פחות מהמועדונים אם לא יותר, ובנוסף בחלק מהמקרים יש גם תחקיר קטן על הבתים (מתברר שעל רבים אין שום מידע ברשת, אולי צריך להגיע למשרדי העירייה ולנבור). אלה אותם בתים שחלפתי על פניהם כל כך הרבה פעמים בלי לשים לב לפרטים, והנה עכשיו הם הופכים למשמעותיים הרבה יותר.
 

 

בית הספר פיטמן – אחד העם 38 פינת בלפור

מתחם בית הספר פיטמן עבר הרבה גלגולים מאז שהוקם בשנות ה-20 ועד היום. המקום פעל כבית ספר עד שנת 2003. כעבור שנה רכשה אותו קבוצת אנשי עסקים, ובינואר 2007 נרכש המתחם על ידי קבוצת אנגל (60%) ומשקיעים פרטיים (40%) תמורת 10.5 מיליון דולר. באוגוסט האחרון רכשה את המקום קבוצת רכישה בהובלת יזם ההייטק עמית קזז, תמורת 53 מיליון שקל (במקור ביקשו 70-75 מיליון שקל).

מה יש שם, שהופך את המתחם לכל כך נחשק? מגרש בשטח 1.8 דונם הכולל את מבנה בית הספר המיועד לשימור (בהגבלות מחמירות), ומבנה נוסף שנהרס ובמקומו אמור לקום מבנה חדש בן שש קומות, ובו 12-14 דירות בשטח של 250-500 מ"ר כל אחת. במילים אחרות, עוד מתחם יוקרה בלב העיר.

הרוכשים חייבים לבצע עבודות שימור ושיפוץ במבנה בית הספר, אך הוא אמור להימכר כווילה יוקרתית לידי רוכש אחד בלבד. את תכנון העבודות במתחם התחיל משרד האדריכלים יסקי-סיוון-מור, ואת המשך הפרויקט מלווה משרד בר-אוריין אדריכלים.
 

 

אחד העם 80

בבית זה חי ויצר יהושע חנא רבינצקי (1859-1944), סופר, עורך ומו"ל. יחד עם שלום עליכם הוא כתב ביקורות ספרות, תחת שם העט המשותף "אלדד ומידד". כמו כן שימש יו"ר לשכת ארגון "בני משה" מייסודו של אחד העם, ובין השנים 1897-1892 ערך את כתב העת "פרדס", שבו הודפס שירו הראשון של חיים נחמן ביאליק, "אל הציפור". לישראל הוא עלה ב-1921.
 

נחמני 22

בניין לשימור. בתחתית המבנה – קונדיטוריה בן עמי.
 

 

כיכר המלך אלברט – נחמני, מונטיפיורי ובצלאל יפה

בית הפגודה היחיד והמרשים בתל אביב. הבית היה שייך למוריס דוד בלוך, אלמן אמיד שעלה מארה"ב בשנת 1920, השקיע בענף ההדרים, הקים את בנק אמריקה-פלשתינה, ותרם רבות לגמילות חסדים ולבית הכנסת הגדול. הוא התגורר בקומה השנייה באגף הדרומי. ממרפסת חדר האוכל נהג לתלות שלושה דגלים: לכבוד ארה"ב, בריטניה והציונות. בשנות ה-30 שכנה בקומה השלישית הקונסוליה הפולנית. הקונסול, דב האוזנר, התגורר באגף נפרד באותה קומה.

המבנה תוכנן על ידי האדריכל אלכסנדר לוי בשנות ה־20 (לדעת קרובי משפחה של בלוך, אדריכל יפני-אמריקאי היה מעורב לפחות בתכנון החזית), ונבנה ב-1925. לאחר שנים רבות של הזנחה, בשנות ה־90 הוא נקנה ושופץ על ידי אזרח אמריקאי, והיום מתגורר בו יהודי ממוצא שבדי, רוברט וויל. מאפיינים בולטים: עמודים דוריים, 21 קשתות אסלאמיות. עוד מידע על ההיסטוריה של הבית אפשר למצוא כאן.

אדריכלי שימור: פלסנר אדריכלים; אדריכלות פנים: אנדריאה פוטמן (פריז); יועצת לאדריכלות ועיצוב: צילה זק, 2003.

 

נחמני 23

מבנה אדיר מימדים, המשתפץ ומשתמר (יואב מסר אדריכלים / שגראוי ליבוביץ) בימים אלה. נבנה ב-1925.
 

 

מונטיפיורי 46

הוקם כבניין בן קומה אחת, ב-1925 נוספה הקומה השנייה, ב-1926 הקומה השלישית ובשנות ה-40 נבנתה דירה בקומה הרביעית. לבניין נרשמו כמה בעלים לאורך שנותיו הראשונות: רינה רוזנפלד, אברהם צבי בוגייסקי, ורבקה רבין (לבית בוגייסקה). בתחילת שנות ה-80 קנתה את הבניין משפפת טרוסט, המתגוררת בגרמניה ובשוויץ, והיא בעלת המבנה עד היום. במקום פועל בית העיצוב רז'ין.
 

 

יוחנן בן זכאי 6
 

 

אחד העם 33 – מבנה משנת תרפ"ו
 

 

אחד העם 48

 

 

בית לדרברג – שדרות רוטשילד 29 פינת אלנבי

יצחק לדרברג היה יבואן כלי בית ומטבח בשוק אל דאר, שחנותו נשדדה בידי ערבים בפרעות תרפ"ט. הבית תוכנן על ידי האדריכל יוסף ברלין בשנת 1922, אך נבנה למטרות השכרה בלבד – לדרברג עצמו גר בשכונת רמת השרון.

הסגנון העיצובי אקלקטי, ומשלב בין סגנונות אדריכליים של התקופה לבין אלמנטים המאפיינים בנייה מזרחית. המעקות מעוצבים כחנוכייה, ואת החלונות מעטרים עמודים קורינתיים. על החזיתות משובצים אריחי קרמיקה צבעוניים תוצרת בצלאל, שעיצב אברהם אייזנברג, בהזמנה מיוחדת של לדרברג. האריחים מציגים נופים מארץ ישראל וסיפורים מן התנ"ך. בחזית הפונה לאלנבי – ציור העיר ירושלים, וכן ציון שם בעלי הבית.
 

 

אחד העם 17 פינת נחלת בנימין
 

 

אחד העם 21

מבנה משתפץ שיהפוך לסניף של בנק ירושלים. על השלט כתוב: "מרדכי בן יעקב גרבוב", תרפ"ה 1925. נמצא בסמוך לבית הכנסת הגדול. מדובר במבנה ענק, שבחלקיו האחרים ישנם משרדי עורכי דין, ובשל השיפוצים הכניסה היא ממעלית דרך החנייה.
 

 

נחלת בנימין 41
 

 

 

מלון נורדאו – נחלת בנימין 27 פינת גרוזנברג

אחד המלונות הגדולים והחשובים בתל אביב בשנות ה-20 של המאה ה-20, אשר תוכנן ונבנה על ידי יהודה מגידוביץ. בשנות ה-30 מרכז הבילוי והתיירות של העיר עבר לסביבות הטיילת ורחוב הירקון, והמלון ירד מגדולתו. המבנה נבנה בסגנון אקלקטי, כמו הרבה מבנים בתל אביב שלא סגורים על עצמם, וכיפת רעפים כסופים שולטת על חזיתו.
 

 

בית התמר – נחלת בנימין 8

נבנה בשנת 1922 על ידי יהושע צבי טבצ'ניק, שביקש לגבש סגנון ארץ ישראלי, בעל מוטיבים יהודיים מודגשים. בלשונו: "להחיות את הסגנון העברי בבניין העברי", בשילוב סגנון הארנובו. בחזית המבנה בולט הסגנון הקישוטי שאפיין את האדריכל – עץ הדקל. בנוסף, שולבו מגיני דוד ומעקות מסורגים בצורת מנורה.
 

 

בית יצחק גולדין – נחלת בנימין 7

מבנה לשימור, ויש האומרים שרק החזית מיועדת לשימור. בקיץ האחרון מכר ניקולס ברגרואין את המבנה כחלק מעסקה למכירת מספר מבנים בסביבה, לקבוצת משקיעים בראשות רות שפייזר.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  ביום 20 במרץ 2010 בשעה 16:34

    כל הכבוד! יפה מאוד. הרבה מהצילומים טובים מאוד ויפה שיש "אזרחים" המתעניינים בעירם ובארכיטקטורה ושאינם במקצוע. את רוב או כל הבניינים אני מכיר, בהחלט דוגמאות נהדרות. יפה גם שהבאת מידע רב. כייף של סיור וירטואלי.

  • שלומית  ביום 20 במרץ 2010 בשעה 19:46

    וחנא רבינציקי היה מורהו לעברית של ז'בוטינסקי ושותפו של ביאליק לכינוס ספר האגדה.

    תודה ואיזה כיף לראות תמונות מתל אביב כאן הרחק הרחק בניו זילנד

  • שחר  ביום 20 במרץ 2010 בשעה 20:26

    תלכי לרח' קרל נטר בסיבוב הבא? אחד הקסומים, אם כי יותר בקטע של רחוב שלם ששווה יותר מסך כל מרכיביו הבנויים.

  • גלית חתן  ביום 20 במרץ 2010 בשעה 22:23

    שרון – תודה על המחמאות. אני מסמיקה כאן. נתראה בסיבוב השני.

    שלומית – תודה על המידע, ושמחתי לשמח

    שחר – בשמחה. צילום של רחוב שלם הוא אתגר. אולי אטפס למישהו על הגג 🙂

  • שלומי  ביום 20 במרץ 2010 בשעה 22:25

    חוץ לארץ
    ממש צלמת

  • איתמר  ביום 21 במרץ 2010 בשעה 8:02

    המלים, התצלומים ומה שביניהם

  • גלית חתן  ביום 21 במרץ 2010 בשעה 8:29

    תודה. מחמאות מצלם ומתל אביבי, זה לא הולך ברגל 🙂

  • דוד  ביום 11 במאי 2012 בשעה 13:40

    התמונות ממחישות את חוץ לארץ כמו מדינת הונגריה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: