ג'יזס, מה הוא אומר

 

אם יש משהו שממש הדאיג אותי לפני הביקור בכנסיית הקבר בעיר העתיקה בירושלים, זו האפשרות שהכנסייה נמצאת ברובע המוסלמי. גם ברובע הנוצרי לא הרגשתי בעבר לגמרי בטוחה, אבל לפחות היו אפשרויות הימלטות מהירה. מה אני אעשה הפעם, כשאני גוררת איתי עוד שני אנשים, אם יתברר שאנחנו בעומק הרובע הלא נכון?

למרבה השמחה, בצמוד לשער יפו התגלתה לשכת תיירות שפתוחה גם בשבת (בחיי שזו הפעם הראשונה שהבחנתי בה), ושם נתנו לנו מפה מאוירת, הסבירו בעל פה וגם סימנו את הדרך בטוש זוהר, שלא יהיה סיכוי לטעויות: לגמרי הרובע הנוצרי. האמת, זה גם הגיוני שיקברו את ישו אצל הנוצרים ולא אצל המוסלמים, אבל כיוון שהיגיון הוא צד ממש חלש של ירושלים, לא רציתי לקחת סיכונים.

התחלת המסלול עוברת בשוק הצבעוני, הססגוני, המסקרן, הקורץ, המפלרטט, גם כשקלושים הסיכויים לרומן. כל כך עקשן הוא, שהצלחנו לפספס את הפנייה ימינה, את הסמטה המקורה, המכונה סנט הלנה. בדמיון שלי זה היה צריך להיות רחוב רחב, דרך המלך הנוצרית. אבל דמיון לחוד, ומסגד עומר לחוד. כן, לפני הכנסייה יש מסגד ענק. שוב, היגיון ירושלמי. שוב, לא ברור למה אני מופתעת. כנראה קראתי יותר מדי על ויה דולורוזה.

הרקע לויה דולורוזה הוא הסיפור המופיע בברית החדשה, על פיו ישו הוסגר לידי הנציב הרומי, פונטיוס פילטיוס, שהרשיע אותו בבגידה במלכות. העונש, כמקובל באותה עת, היה צליבה. רק שאצל ישו זה היה קצת יותר דרמטי, מופע ענק למען יראו וייראו, הרבה סממנים, מי בכלל ידע אז שתצא מזה דת חדשה.

בכנסיית הקבר יש חמש תחנות מתוך 14 תחנות מסע הייסורים של ישו: קפלת הסרת הבגדים (פרנציסקנית), קפלת המסמור לצלב (פרנציסקנית), קפלת הצליבה (יוונית-אורתודוכסית), קפלת "אמנו הסובלת" המוקדשת למרים (פרנציסקנית), ומערת הקבורה (יוונית-אורתודוכסית). כמו כן, ניתן למצוא בכנסייה "פינות" כמו אבן המשיחה, שעליה טיהרו את גופתו של ישו; מערת גילוי הצלב; מקום קבורת האדם הראשון; קברים חצובים מימי בית שני ועוד. בקיצור, מדובר במבנה ענק עמוס פניות, חללים ומערות, שלא לדבר על מגוון הסגנונות המזמינים צעידה בנפתולי הדת. אמנם יותר קטן וחשוך ופחות מפואר מכנסיית סנט פטרוס בוותיקן, אבל לא פחות מרתק.

זיהוי מקום הצליבה והקבורה של ישו מיוחס להלנה, אמו של הקיסר הרומי-ביזנטי קונסטנטינוס, שביקרה בירושלים בשנת 326. היא זו שקידשה את המקום, וזו שהקימה (יחד עם בנה) את כנסיית הקבר. במקום אחר מצאתי שהכנסייה נבנתה בין השנים 326-335, ותוכננה על ידי אדריכל סורי או ארצישראלי בשם זנוביוס. בשנת 614, תקופת הכיבוש הפרסי, רוב מבנה הכנסייה נהרס. היא נבנתה מחדש במתכונת מצומצמת יותר, אך במאה ה-11 עמדה שוב בפני הריסה. כשהצלבנים כבשו את ירושלים בשנת 1099, הם בנו במקום כנסייה חדשה, והיא זו שנשארה עד ימינו.

יחד עם זאת, ביולי 1927 הכנסייה נפגעה בצורה משמעותית ברעידת האדמה ההיסטורית (זוכרים את אוגוסטה ויקטוריה?). הבריטים ניסו לגרום לשלושת העדות הגדולות להגיע להסכמה על שיפוץ כולל של הכנסייה, אך ללא הצלחה. יחד עם זאת, עד שנת 1935 שופצו והוחלפו כיפת הקתוליקון והפסיפסים בקפלת הגולגותא. משקופי השיש המגולפים של הכנסייה הועברו לטיפול ושימור במוזיאון רוקפלר, שם הם מוצגים עד היום (למה? כי כרגיל, הזמני הופך לקבוע). את השיפוץ המשמעותי של הכנסייה החלו רק בשנות ה-60, תחת השלטון הירדני, והוא נמשך עד סוף המאה ה-20. איזה מזל שהגענו בפתחה של המאה ה-21.

כיוון שהגענו בשבת, היו כאן מספר קבוצות צליינים ממקומות שונים בעולם, וגם מספר טקסי תפילה של הפרנציסקנים ושל היוונים-אורתודוקסים (או של הארמנים?). כשהסתכלתי עליהם – טוב, נו, ממש עקבתי אחריהם לכל מקום – חשבתי שיהיה מעניין לעשות דוקטורט השוואתי בין תלבושות אנשי הדת הנוצרים בצרפת מול איטליה או מול שבדיה או מול יוון, או כל מה שלא עשו לפניי קודם. בכלל, קשה לי לפענח את המשיכה שלי לאמנות הנוצרית הימי ביניימית, לציורי הקיר, לנרות, לכלי הקטורת, לטקסיות רבת המשמעות שיש בה גם מן האפל. והלא ביומיום האפל ואני רחוקים זה כמרחק מזרח ומערב.

מי שיותר קשור לנושא הוא האפיפיור בנדיקטוס ה-16, שלפני כשמונה חודשים ביקר כאן כאורח הכנסיות היוונית-אורתודוקסית והארמנית. לאחר טקס וסיור בכנסייה הוא אף קיים תפילה פרטית בקפלה של הגולגותא, הסלע שעליו נצלב ישו. כדי להגיע אליה צריך לטפס במדרגות לקומה השנייה. שם גם נערך אחד הטקסים הדתיים בהם נכחנו. המדרגות מדרום (שדרכן עולים למעלה) שייכות ללטינים, והמדרגות מצפון (שדרכן יורדים) שייכות ליוונים האורתודוקסים. לכו תבינו, ואולי יותר טוב לא להבין: כיהודים, יש לנו מספיק סטטוס קוו משל עצמנו.
 
כנסיית הקבר בירושלים. כניסה חינם. שני-שבת 12:00-08:30, 17:30-14:00. טלפון: 02-6273314.
 

התכוונתי לא לכתוב כמעט כלום, ובסוף יצאו כמעט 700 מילה. יאללה לתמונות.
 

מתחילים בקריאה לשופינג

 

 

הקריאה נהיית מעניינת ומגוונת

 

אולי בכל זאת תקנו משהו, תאירו לעצמכם את הדרך

 

 

עכשיו הקריאה מקבלת את האופי של המקום אליו אנו הולכים

 

אבל עוד קודם לכנסייה: הכניסה למסגד בקצה סמטת סנט הלנה

 

מתחם כנסיית הקבר

 

הפעמון בקצה המתחם

 

 

פינה אחת, כמה תקופות

 

קבוצת צליינים סמוך לדלתות הכניסה הענקיות

 

 

הנה אנחנו בפנים. מי מכיר את הפרש שבקיר?

 

טריפטיכון על הקיר

 

ציור ענק קרוב לאדיקולה

 

תמונות מחיי ישו: ציור קיר חדש יחסית

 

עוד ציור קיר, חלק מהעלילה

 

ועוד אחד

 

בדרך אל אחת המערות הגדולות, שלא לומר: המערה הגדולה

 

פסיפס מרשים

 

ועוד פסיפס מרשים

 

האנשים עושים את המקום

 

הטשטוש עושה את התמונה

 

פינה באחת הקפלות

 

י.נ.מ.י. – ישו (מ)נצרת מלך היהודים

 

חלק מהטקסיות האפלה

 

האם יש משמעות לגלימה?

 

לא צריך שתדליקו לי נר? צריך גם צריך

 

מסלול התפילה עובר דרך כל הנקודות החשובות

 

סטוקרית של אנשי דת

 

 

קיר עמוס חריטות צלבים

 

 

בדרך החוצה, מי מסתתר מאחורי החלון?

 

 

יש מקום לכל הדתות: מנורות יהודיות, עיטורים מוסלמיים, המדונה והבמבינו של הנוצרים

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מרית  On 16 בפברואר 2010 at 6:05

    במיוחד בשבילך ובתודה על המקום הזה – תצוגת האופנה של הכנסייה הקתולית מתוך רומא של פליני. (זה רק נהיה יותר ויותר מהמם וסהרורי, כדאי להשאר עד הסוף)

  • שלומי  On 16 בפברואר 2010 at 11:14

    שאחרי
    כל כך
    הרבה
    פחד
    צער
    הרג
    דמים
    וטבע קטלני
    אנשים
    נהנים
    מצלמים
    כותבים
    ומגיבים
    🙂

  • גלית חתן  On 16 בפברואר 2010 at 12:08

    מרית – תודה תודה שחשפת אותי לדבר המדהים הזה

    שלומי – זו דרכו של עולם, לא? כמו למשל שבאינווררי, סקוטלנד, מבקרים היום בבית הכלא כאטרקציה תיירותית. וגם כמובן כמו אלקטרז שמול חופי סן פרנסיסקו

  • איה  On 16 בפברואר 2010 at 13:55

    הכתבה ממש מענינת והצילומים יפים ועושים חשק לבקר
    וכל פעם מחדש אני מצטערת שאני לא איתכם….
    by by
    איה

  • קלקל  On 19 בפברואר 2010 at 10:03

    נראה לי שאפשר לכתוב דוקטורט…
    פעם הבאה כדאי להתסובב קצת במוריסטן שקרוב לשם, מאד יפה.

  • שרית  On 19 בפברואר 2010 at 21:16

    מקסים

  • גלית חתן  On 19 בפברואר 2010 at 21:20

    ק – כבר הולכת לבדוק איפה זה, נשמע מבטיח
    ש – תודה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: