עמוד (לא) נוח

 

יש אנשים שלפני יום טיול הולכים לישון מוקדם. למחרת הם קמים מוקדם, אוכלים ארוחת בוקר מהירה, או לחלופין פשוט יוצאים לדרך, ואחרי חצי שעה עוצרים באיזשהו מקום לקפה ועוגה. בעמידה. הם מגיעים לגן הלאומי או שמורת הטבע כשבמגרש חנייה נמצא רק הרכב של הפקח מרשות שמורות הטבע, ובמראה הצדדית הם רואים שכמה מטרים מאחוריהם מגיח עוד רכב של אנשים ש"עשו בשכל" והקדימו את הפקקים.

האנשים האלה מבסוטים מעצמם חבל על הזמן. הם באו מוקדם, יש להם עכשיו את כל הזמן שבעולם, וב-,12:00 מקסימום 13:00, הם כבר יאכלו ארוחת צהרים. בהסתדרות היו גאים בהם: איזו יעילות!

אני, לעומת זאת, מתנגדת בתוקף להתעורר מוקדם ביום חופש, כאילו היה זה יום עבודה. קודם כל, צריך להתעורר בסתלבט. אחר כך, לאכול ארוחת בוקר טובה עם כוס קפה בסיומה. ואז, לצאת לדרך, אל מסלול מאורגן היטב, בלי עצירות לקפה בדרך. זה נכון שמדי פעם יכולות להיות התנגשויות בין הלו"ז שלי לבין הלו"ז של הטבע: למשל, ייתכן שהפקח בשמורה יודיע בטון מאיים "אתם חייבים לצאת מפה עד שלוש! ואין שום סיכוי שתספיקו את כל המסלול! אז אני מציע שתלכו עד לכאן (מסמן בעט עיגול בולט על המפה), ותחזרו דרך כאן (ומוסיף וכותב בצד המפה: לצאת עד 15:00. למקרה שנשכח).

זה שאנחנו יודעים שהשמורה פתוחה עד חמש, וכניסה אחרונה בארבע? לא רלבנטי. כי היום יום שישי, וחורף, ויש בוץ, והוא בכלל רוצה ללכת כבר הביתה, ואין לו כוח לטיילים מתחכמים. אז הוא אומר לכולם עד שלוש, כדי שבארבע באמת לא יהיה פה אף אחד.

קפיצה קטנה קדימה: אנחנו לקחנו אותו יחסית ברצינות, וקיצרנו את המסלול. מספר המכוניות שחיכו עדיין בחניון כשהגענו אליו ב-15:10, וגם ב-15:20, מעיד ששוב פעם יצאתי יותר חננה ממה שהתכוונתי.
בכל אופן, עוד לא אמרתי לאן נסענו: נחל עמוד. נשמע מוכר, נכון? גם אני חשבתי כך, אבל מתברר שזכרתי אותו בכלל לא נכון: הזיכרון שלי היה מתקופת הקיץ, שזה משהו שהוא בכלל לא בר השוואה לתקופת החורף. לא בפריחה, לא בכמויות הבוץ (לא היתה מספיק שמש כדי שהגשם ייספג בקצב סביר), ובוודאי לא בכמויות זרימת המים, שזה הכיף האמיתי בכל טיול, לפחות מבחינתי.

אורכו של נחל עמוד הוא כ-22 ק"מ. מתחיל את דרכו במרומי הגליל העליון, חוצה את הגליל התחתון, וכמו הרבה נחלים בצפון-מזרח, מסיים את דרכו בכנרת. ייחודו של הנחל הוא בצמחיה המגוונת שלו. בין היתר ראינו קיסוסית קוצנית, שום שעיר, ער אציל, לון מצוי, אלה ארצישראלית, דולב, רקפות, כלניות ועוד כמה צמחים שלא זיהיתי. הבעיה היתה שבעיקר ראינו בוץ, וניסינו להתחמק ממנו כדי לא להחליק. גם היו פחות אפשרויות לעצירה (אין איפה לשבת כשהכל רטוב, למרות ש"רשות הטבע והגנים הכשירה ספסלים מאבן מקומית בצל עצי החורש"). ולכן, בכל פעם שממליצים לכם לצאת אל הטבע יומיים אחרי הגשם, תחשבו פעמיים.

הנקודה הראשונה שאליה מגיעים בסיור היא משטרת עין תינה (מעיין התאנה בעברית) – מבנה בטון נטוש ומחורר מקליעים. הוא נבנה בימי המרד הערבי 1936-1939, ונועד לשמור על תחנת השאיבה שלמרגלות המדרון. מעבר למבנה אפשר להשקיף על צפת (תלוי בראות, האמת).

עכשיו פונים שמאלה, ומתחילים לרדת למטה. בשלב מסוים השביל נפגש עם קטע משביל ישראל. בעבר נחל עמוד היה גן עדן חקלאי, והסימנים לכך עדיין נותרו – המדרונות התלולים של הנחל זרועים במדרגות חקלאיות, שבעבר הכילו גפנים ועצי פרי, וכיום מכילות עצי פרי נטושים לצד צמחי בר.

למטה מצאנו את תחנת השאיבה, שכאמור בערבית נקראת עין תינה, ואילו בעברית – עין יקים, על שם אחת ממשפחות משמרות הכהונה בבית המקדש, שעברו לגליל לאחר חורבן בית המקדש השני (שנת 70 לספירה). על כל פנים, המעיין נובע כל השנה בקצב של כ-85 מ"ק בשעה. מבנה המשאבות, שהוצבו בתקופת הבריטים על מנת להזרים את מי המעיין לצפת, מוצל על ידי עץ אגוז מלך. פעם היו פה הרבה עצי תאנה. אולי גם עכשיו, לא שמנו לב (מודה ועוזב ירוחם?).

עדיין ניתן לראות את אמות המים שהובילו את מי הנחל למדרגות, ויש גם כמה טחנות קמח נטושות. על פי עדויות היסטוריות, חלק מהמבנים פעלו במאה ה-16 כמבטשות – מתקנים תעשייתיים שבהם בטשו אריגי צמר. צפת הפכה באותה תקופה למעצמה של ייצור אריגי צמר משובחים, שנשלחו לשווקי אירופה.

יש עוד הרבה מה לראות לאורך השביל, כאמור עשינו מסלול חלקי בלבד. אבל גם כך היה מעניין. אחר כך נתנו קפיצה קטנה ליער ביריה, שבין העצים שלו פגשנו חבורת מטפסים עם ביגוד וציוד מקצועי. לא פגשנו את קברי הרבנים המצויים בלב היער. הסתפקנו במראה המסתורי שלו (יש תמונה), והחלטנו להשאיר משהו לטיול הבא.

 

משקיפים על צפת

 

את ההר הזה לא כבשנו

 

הרקפת אינה זקוקה לסלע, כי כאן מוצל וקריר גם ככה

 

 

אבן חרושת קמטים

 

 

לאן יוביל השביל

 

 

לי זה הזכיר את הכריסמס

 

 

בודדים ביער הסבוך

 

 

ולאן יוביל השביל הזה?

 

 

עוד שביל מסתורי. כן, זה סוד הקסם האמיתי של נחל עמוד: השבילים אל הלא נודע

 

כמעט שכחנו שמדובר בנחל, ושהמים הם העיקר…

 

 

העץ המתפצל. במה נבחר?

 

 

קבלת פנים צוננת ביער ביריה

 

 

במחשבה שנייה, היינו צריכים להתקדם פנימה. זה כל כך לא אופייני לנו לוותר על חוויות מסתוריות

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  On 7 בפברואר 2010 at 7:23

    איזה יופי, צילומי טבע באפור וירוק, בקור של החורף, כמובן שהצילום הראשון של משטרת עין תינה הנטושה עשה לי את זה יותר מהכל, הייתי שמח לראות את תחנת השאיבה וטחנות הקמח בטבע, ואני דווקא כן בעד השיטה ההסתדרותית (שלא גדלתי עליה) של לקום מוקדם ולסיים מוקדם וללכת לישון שלאף-שטונדה בריאה אחר כך

  • שחר  On 7 בפברואר 2010 at 8:09

    פוסט וצילומים מקסימים לפתווח איתם שבוע

  • שלומי  On 7 בפברואר 2010 at 10:27

    מאוד אוהב את המקום הזה, אולי בזכות ה"קדושה" של צפת. יופי של אווירה ירוקה רעננה ואופטימית.
    שבוע טוב

  • איתמר  On 7 בפברואר 2010 at 10:51

    על הטיולים האלה, על המלים ועל התצלומים. שבוע טוב

  • גלית חתן  On 7 בפברואר 2010 at 12:42

    שרון – שמחה שאהבת, מודה שלא התעמקתי מספיק במבנה. איך שכחתי, לא יפה מצידי 🙂 ובעניין השעות, כפי הנראה נתקשה לטייל אי פעם יחד, אבל לפחות נמשיך לעקוב אחרי הפוסטים

    שחר – תודה לך

    שלומי – אכן אווירה של צפת, בקרוב אצלך?

    איתמר – מתפתח טיול שנתי, לרשום אותך? 😉

  • אסתי  On 7 בפברואר 2010 at 14:25

    הפעם הראשונה שהלכתי אותו היה במסע מים לים. וזו בהחלט היתה חוויה שלא תשכח ותלך עמי כנראה עד הסוף.
    היה חם נורא אז. חמסין שבגללו קיצרו את צעדת ארבעת הימים של צה"ל באותן שנים – לשלושה ימים. אצלנו במחנות עולים כמובן לא שמעו על זה ואנחנו, ילדים בכיתה ז' הלכנו עד לסוף, כלומר עד לכנרת.
    אבל הפוסט הוא על נחל עמוד, אז מה אני מבלבלת את המוח.
    צילומים מקסימים. גם אני מעולם לא ראיתי את המקום בצד החורפי שלו, למרות שבכל הפעמים שהייתי שם הנחל היה רטוב לגמרי וגועש, רק הצבעים, הצבעים היו אחרים…
    והמונפורט – מקסים. פשוט מקסים.
    גם אני מקנאה בך על הטיולים הרגליים האלו שמזמן, מזמן לא יצאתי לאחד כזה.
    ):

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: