אבל מי זה, לעזאזל, נמרוד?

כבר הרבה שנים לא ביקרתי ברמת הגולן. למעשה, כל כך הרבה שנים, שלא זכרתי משם כמעט כלום. למרות שזה מאוד קרוב לקיבוץ של סבא, למרות שכבר כמה שנים יש לי רכב – איכשהו אף פעם לא יצא. אבל הנה, חל שינוי, והיתה הכנה מראש, והגענו סוף-סוף לקלעת נמרוד: מבצר במורדות החרמון, בגובה 815 מטר מעל פני הים.

מדובר בגן לאומי (כלומר כניסה עולה כסף) שמשתרע על פני 195 דונם, כאשר שטח המבצר עצמו הוא 33 דונם – ואנחנו בדקנו כמעט כל סנטימטר. לא בצחוק, ברצינות: הקופאי בכניסה אמר שאנשים מעבירים במקום הזה שעה-שעה וחצי, לנו זה לקח שעתיים וחצי, וכנראה שאם היו לנו עוד מים צוננים היינו נשארים יותר, במקום לדלג לקיוסק הסמוך.

אבל למה להקדים את המאוחר. נקודת הפתיחה הייתה במגדל הצפון המערבי של המבצר, שהוא אחד הגדולים ביותר במזרח התיכון שהשתמרו מאז ימי הביניים. הוא שלט על נתיב ראשי, שהוביל מהעיר צור דרך צפון בקעת החולה והבניאס (גם שם ביקרנו. פוסט בנפרד) ועד דמשק. אורכו הגיע ל-420 מטר, ורוחבו נע בין 50 ל-150 מטר. הוא הוקף חומה עם ארבעה מגדלים בעלי נוף מרשים – טיפסנו על כל מה שאפשר. וגם ירדנו לפחות בשתי מערכות של מדרגות תלולות, שעזרו ללוחמים לעבור מתחת לאדמה בלי שיראו אותם – אני לא רוצה להגיד איזה בסיס צבאי זה מזכיר לי.

תקציר היסטורי חצי צבאי: בשנת 1227 הגיע לארץ ישראל צבאו של הקיסר הגרמני, פרידריך השני. הסולטאן אל כמאל, שישב במצרים, ניסה להסית את הגרמני כנגד אחיו השנוא, אל מועט'ם שליט דמשק. בתגובה, אל מועט'ם בנה את המבצר, ועד שנת 1230 הצליח להשיג טופס 4.

בשנת 1253 הצלבנים ניסו לכבוש את המבצר, אך ללא הצלחה. שבע שנים מאוחר יותר המונגולים פלשו מאסיה לסוריה ולישראל, והרסו את המבצר. אלא שבקרב הבא הם הפסידו למפקד הצבא הממלוכי ביברס, שמינה עצמו לסולטן הממלוכים ואת המבצר נתן במתנה לסגנו ביליכ (היה שווה להיות מס' 2!).

השליט החדש של המבצר פתח בפעולות שיקום נרחבות, ובין היתר הוסיף את המגדלים העגולים ואת כתובת האבן הענקית לכבוד הסולטן שסידר לו את החיים. עם כניעת הצלבנים וגירושים הסופי מישראל, בסוף המאה ה-13, המבצר ירד מחשיבותו. במאה ה-15 הוא שימש בית כלא למורדים, ואז ננטש. מדי פעם אימצו אותו רועים ועדרים, אבל רק אחרי שהרמה עברה לידי ישראל המקום זכה לשחזור, טיפוח ותחזוקה.

ומי זה נמרוד? גיבור הציד, נינו של נוח ואחד שהמציאו עליו כמה אגדות.

יאללה, לתמונות:
 

SDC10765 by you.

יש כאלה שקוראים לזה נוף הררי קסום. אבל בסוף הקיץ מדובר בנוף קצת צחיח וקצת סורי בהווייתו. לא לדאוג, החלק הזה עוד שלנו.
 

 

SDC10766 by you.
הקשת בלב המבצר היא נקודת הפתיחה של העצלנים – מטיבי הלכת מתחילים מהכיוון ההפוך, ומטפסים ברגל אל המגדל הצפון מזרחי של המבצר. בואו נאמר את זה ככה: בשעתיים וחצי שהיינו שם, לא נצפו מטיילים מטיבי לכת.
 

SDC10779 by you.

כתובת ענקית משנת 1275, המנציחה ומפארת את עבודות הבנייה הנרחבות שנעשו במצודה בתקופת שלטונו של הסולטן הממלוכי. דוגמה למשפט: "האדון הנעלה, המלומד, הישר, לוחם מלחמת הקודש, החייל הערוך לקרב". כפי הנראה, הכתובת היתה קבועה בחזית הקומה השנייה, שבה שכן ארמונו של ביליכ.
 

 

SDC10788 by you.

האריה (ברדלס?) המפוסל באבן היה סמלו המלכותי של הסולטן ביברס. התבליט הזה התגלה ב-1998.
 

 

SDC10800 by you.

רהט ("סביל") – מתקן שתייה משנת 1240, שמי הבור הובלו אליו בצינור. מעליו נקבעה כתובת האומרת כך: "בשם אללה הרחמן שופץ המקום המבורך הזה בימי אדונינו הסולטן המלומד, הפועל בצדק, הלוחם את מלחמת המצווה… אלמלכ אלסעיד פח'ר אלדין חסן בן אדונינו הסולטן אלמלכ אלעזיז עמאד אלדין עות'מאן, בן אלמלכ אלעאדל אבו בכר בן איוב". אני קראתי נכון? כל השושלת הזו מתחילה אצל איוב?
 

SDC10815 by you.

מבט מהמגדל היפה למגדל הדרום מערבי, פלוס קצת נוף. זה הרגע להפעיל את הדמיון, ולחזור 800 שנה אחורה בזמן. בדרך לכאן ראינו בריכה אבל המים עומדים, מלאים ירוקת מסריחה, מאוד לא אסתטי -בניגוד לכמה תמונות שראיתי באינטרנט.
 

SDC10817 by you.

החלק המרכזי של המגדל היפה, שנבנה על ידי ביברס. פנים המגדל הוא אקס-מתומן – שתיים מצלעותיו חוברו, כך שכעת יש בו רק שבע צלעות. כפי שאפשר להבין מהבנייה ששרדה, הגג היה מקומר. למעוניינים בשירותים (00) עתיקים, בכניסה יש לפנות ימינה.
 

SDC10824 by you.

התמונה האהובה עליי, שצולמה מאזור מגדל העוז. האדם שרואים על הכביש החליט לרדת ממגדל העוז בשביל התלול אל הקופות, ואז לחזור אל הרכב שלו דרך הכביש. מתוך וויקיפדיה: ערב מלחמת ששת הימים שימש המבצר כעמדת תצפית למטווחי התותחים הסורים.
 

SDC10839 by you.

אני במדרגות העולות אל מגדל העוז. שכחתי להביא את המטפחת, אבל לפחות יש לי נעלי התעמלות נוחות! אגב, היו פה הרבה פרפרים כתומים, אבל לא הצלחנו לצלם אותם כמו שצריך.

 

SDC10854 by you.

תמונה אופיינית: עולה במדרגות עם דפי ההסבר ביד. איכשהו, הדפים האלה תמיד מוצאים את עצמם אצלי.

 

SDC10855 by you.
ממשיכה לטפס.
 

SDC10858 by you.

בנייה הרוסה באחת הפינות של מגדל העוז – מדובר במתחם מבוצר ועצמאי, שמתנשא מעל המבצר עצמו. כך, במקרה שמערכת הביצורים התחתונה נכבשת, הלוחמים יכולים להמשיך בקרב. בארבע הפינות של המגדל הוקמו מגדלונים מרובעים. במרחב שביניהם נותרו שרידי קשתות של אולם טקסים, אולמות נוספים ובריכות מים.
 

 

SDC10859 by you.

אותו דבר כמו בתמונה האהובה, רק הרבה יותר מלמעלה, כלומר מראש מגדל העוז. עוד וויקיפדיה: מארק טווין, שביקר בארץ ישראל בשנת 1867, תיאר את המבצר במילים: "זהו ככל הנראה תל החורבות הנהדר מסוגו בעולם".
 

 

SDC10877 by you.

איך קוראים לכפר המציץ מאחורי האבנים המסותתות? הצצה במפה העלתה אצלי שתי אופציות – תלוי באיזה כיוון בדיוק עמדתי. מצד אחד, זה יכול להיות מסעדה. מהצד ההפוך, זה יכול להיות מג'דל שמס. מכיוון שלא רואים פה שום חרמון, הימרתי על מסעדה. אבל שהרמת גולנים יכריעו.

עדכון: אני לא יודעת אם נמרוד הוא מהרמה, אבל קביעתו היא שמדובר בעין קינייא.
 

 

SDC10905 by you.
המבצר, כאמור, מרובע. זה עתה סיימנו את הציר השלישי (כלומר יצרנו צורת ח'), והגענו אל המגדל הצפוני. המגדל הזה נבנה על ידי ביברס, ובמאה ה-15 הפך לבית סוהר. כאן בצילום: סוג של חרך ירי.
 

 

SDC10906 by you.

תקרת האולם המרכזי של המגדל הצפוני. האם האבן היתה חסרה פה תמיד או שיום אחד נפלה? תעלומה.
 

 

SDC10920 by you.

אני לא הייתי מבחינה בה בו, אבל הבנזוג כן: לטאה חרדון על הסלע, שנדמה כאילו כל המבצר בעצם שלה שלו.
 

 

SDC10934 by you.

תמיד אהבתי צילומים אמנותיים כאלה.
 
 

SDC10864 by you.

יום אחד אעשה מזה סימנייה.

(זו אני שם, בקצה המגדל, עם השיער האסוף כלפי מעלה מחמת החום)

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עידית פארן  On 5 באוקטובר 2009 at 0:53

    כל כך אני אוהבת..

    עכשיו
    עכשיו תעשי מזה סימניה

    (תראי איך זה יצא?…)

  • עופר  On 5 באוקטובר 2009 at 3:43

    שהיום הוא מיני-סדרה בערוץ 2.

  • דפנה לוי  On 5 באוקטובר 2009 at 6:10

    טוב שהעלית כאלה תמונות מקסימות, כי מטיולים שנתיים כל מה שאני הצלחתי לזכור זה את השבילים המאובקים ואת הרגליים של מי שצועד לפניי…
    והלטאה? המקום אכן שלה, אבל היא מכניסת אורחים.

  • אסתי  On 5 באוקטובר 2009 at 6:38

    לדעתי טיול בחורף היה מניב אוירה אחרת לגמרי וצילומים אחרים לגמרי…

    כמי שממש לא מכירה את הרמה וגם לא את קלעת נמרוד קראתי בשקיקה כל מילה שלא לדבר על בלעתי כל תמונה וכמובן רשמתי בפני להגיע לשם ובהקדם.
    נפלא.
    והכי אהבתי דווקא את התבליט של האריה. כמה מקסים הוא מעוצב. כמה חביבים וילדותיים פניו.

  • שרון רז  On 5 באוקטובר 2009 at 7:35

    זהו, שנופים בריטיים נאמר, עושים לי את זה יותר…
    כתבת על ה"נוף" שהוא יותר צחיח סורי מאשר הררי קסום, ואני מסכים
    כל כך "רואים" את החום על הקוצים, האבנים, האור המסנוור, המקום הזה חם מדי, מואר מדי, אם כבר אז בחורף עדיף כמו שאסתי כתבה
    בכל אופן מקומות כאלה נוטים מעט לשעמם אותי, וחוץ מזה, למי יש כוח להיות מיטיב לכת?…
    תודה על הדיווח, הצילום עם חומת האבן והכפר ברקע יפה

  • שלומי  On 5 באוקטובר 2009 at 9:37

    נזכרתי שכשהייתי בצבא, היה לנו תרגיל גדודי או חטיבתי מי זוכר, טיפסנו על ההר
    היה זה לילה חורפי, ושלג התחיל לרדת עלינו. מישהו רצה לחבוש כובע צמר, ואז עברה פקודה מאחד לשני שאומרת. אסור לשים צ'וק'ו. ככה קרא המ"פ שלנו לכובע הצמר. צ'וק'ו.
    נדמה לי שהטיפוס ערך חצי לילה.
    מי זוכר?

  • אדון חרדון  On 5 באוקטובר 2009 at 10:53

    מה פתאום את קוראת לי לטאה?

  • גלית חתן  On 5 באוקטובר 2009 at 11:18

    עידית – אולי אני באמת עוד אעשה את זה. פרויקט מלאכת יד קטן.

    עופר – ברצינות? אז עכשיו כן יש סיכוי שאראה את ה"סדרה", רק לנסות לזהות דברים.

    דפנה – אני אפילו בטיול שנתי לא הגעתי לשם!

    אסתי – ברור שבחורף זה אחרת לגמרי. השאלה היא אם יהיה לי חשק לנסוע לשם שוב רק בשביל זה. לא עדיף מקום אחר ברמה?

    שרון – שמחה שהסכמת איתי לגבי הצחיחות. אבל למה משעמם? היה מאוד מעניין!

    שלומי – זה דיכאון לטפס את זה בשמש, ועוד יותר דיכאון לטפס בשלג. בכל אופן גאה בך שהגעת למעלה 😉

    אדון חרדון – אני בכלל לא הבחנתי בך, כאמור, אז גם לדעת איך קוראים לך?

  • נמרוד  On 5 באוקטובר 2009 at 14:12

    עין קנייא הוא הישוב הדרוזי הכי נמוך ברמת הגולן, מג'דל שמס ומסעדה יותר גבוהיים ולכן לא רואים אותם מקלעת נמרוד

  • גלית חתן  On 5 באוקטובר 2009 at 14:48

    תודה על המידע ועל פתירת התעלומה

  • רונית  On 7 באוקטובר 2009 at 0:29

    שמישהו יסביר לי למה אסור לחיילים בליל שלג לחבוש כובע צמר?
    כאילו, יש יתרון בזה שהם ילקו בדלקת ריאות?
    כולה תרגיל

  • מיכל  On 7 באוקטובר 2009 at 10:38

    אחת המצודות היפות ביותר בארץ לדעתי. לא פעם הגענו מחופשים עם ילדים ושחקנו אבירים ואבירות, נסיכים ונסיכות, גיבורים וגיבורות (= מחבואים)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: