קרטה קיד: ראיון מיוחד לבלוג עם האמן דרור קרטה

 

קרטה בסטודיו שלו. צילומים: שלומי יוסף

 

כמה שווה בעיניכם מוט ברזל ישן? מה הייתם עושים עם קופסת מתכת ישנה? מתי בפעם האחרונה הזבל של מישהו אחר היה שווה בשבילכם משהו? בימים אלה מציג האמן דרור קרטה, Karta, 44, את התערוכה "כלים שבורים" בגלריה "פלורנטין 45" בתל אביב. יש ציורים, פסלים, כתובת אחת מוארת וגם קולאז'ים הבנויים מחומרים שונים, שעליהם הוא רושם ומצייר באופן אקספרסיבי. ד"ר גדעון עפרת הגדיר אותו כעורב לקחן שלא בוחל בשום מזון – כל חפץ שהושלך לפח יכול להיות עבורו לב לבה של העבודה הבאה. בעיניי זה מקסים.

בעבודות שלך אתה מדביק, ממסמר, מבריג, צובע – איזה שלב אתה הכי אוהב?

"אין משהו ספציפי בתהליך שאני מעדיף. אני אוהב את התהליך כולו".

החיבה לאיסוף החפצים הגיעה מסבך, שאתה מגדיר כ"ג'אנקיסט". ספר עליו קצת.

"לסבי, שגר בהוד השרון, היו חמור ועגלה. בביקורים אצלו היה לוקח אותי להביא שקי תערובת, לנכש עשבים בפרדסים ושאר עבודות מזדמנות. בדרך הוא היה מעמיס על העגלה מתכות, פחים, ברזלים וקרשים שהיה מוצא, ואיתם בנה לול, אורווה וגדרות. את הכל הוא חיבר עם המסמרים שהיינו מוציאים מקרשים ישנים, מיישרים אותם ומשתמשים בהם שוב. איפה שאי אפשר היה להשתמש עם מסמרים, הוא היה קושר עם חוט ברזל, ועל הגג שבנה מחתיכות פחים היה שם אבנים כבדות כדי שלא יעוף ברוח. בקיצור, מאלתר בחסד. היום קוראים לזה מיחזור".

אתה עצמך מתגורר היום בעין הוד. האם יש לך קשר אמנותי/חברי לאמנים אחרים המתגוררים שם? למי אתה מראה עבודות שלך?

"את עבודותיי אני מראה לפרופ' בועז טל ולאברהם אילת – הם מהאמנים שאני מעריך את עבודתם ושחיים בעין הוד. רון קדמי ואני התחלנו בניסיון לשיתוף פעולה אמנותי שכרגע בהשהייה, נמשיך בו בעתיד".

מה זה אומר, מבחינתך, להיות אמן אוטודידקט?

"לעשות את הדרך ארוכה יותר, ולבד. לדעת שאתה מוותר על הרבה אינפורמציה חשובה בלמידה מסודרת. בהתקדמות כאמן ישנו קושי לקבל הכרה כאשר אין מאחוריך מוסד מוכר, אין לך קשרים והמלצות שפותחים לפניך מקומות להציג ולהיות מיוצג. לצעירים שאני פוגש אני ממליץ מאוד ללמוד. למרות זאת, זו דרך מאתגרת ומרתקת, ועם היותה תובענית יש בה הרבה חופש".

האם לפעמים אתה מרגיש שאתה מוציא אגרסיות באמנות?

"כל הזמן".

איזו חוויה לדעתך עובר מי שמתבונן בעבודות? בלגן או סדר? סדר בכאוס?

"אני מניח שבלגן וקושי".

בתערוכה שלך יש גם כמה פסלים קטנים, כאילו לא שייכים.

"הפסלים הם בעצם חיבור של אובייקטים שאני מוצא, אוסף, מחבר ביחד באמצעיות דבקים, ואז מצפה אותם בחןמרים שונים כמו זהב, כסף, לטקס, ניקל ועוד".

ומה עומד מאחורי החדר עם הכתובת "האמנות בישראל טובה יותר מאמנות בארץ" (תמונה למטה)?

"החדר הזה בא לדבר על זהות – ישראלי מול יהודי. אני אישית מרגיש יותר יהודי מישראלי, אף על פי שביומיום אני חי יותר כישראלי מיהודי. ישנו קונפליקט, וזה מתחבר לעצם היותי אמן. שאלת הזהות לוקחת לכוונים נוספים. ד"ר גדעון עפרת ביקר בסטודיו שלי, והעלה את השאלה האם יכולה להיות אמנות ימנית טובה".

האם אמנות היא בהכרח מזוהה פוליטית?

"לא הרחבנו את הדיון באותו מפגש, לכן לא אוכל לענות בשמו". (כאן אפשר לקרוא מאמר של עפרת על התערוכה של קרטה).

אם היית יכול להתנסות בסגנון אמנות נוסף למשך חודש, במה היית בוחר?

"וידיאו. בעבר נגעתי מעט בתחום, ונראה לי שבעתיד אחזור לזה".

האם יש אמן/אמנית שמהווים מקור השראה עבורך?

"הרבה. גם אמנים מהעבר, וגם אמנים עכשוויים – רפי לביא, אביבה אורי, פיליפ רנצר, גרבוז, גרשוני, אריה ארוך ועוד. בעצם, חשיפה בכלל לאמנות משפיעה ונותנת השראה. גם אם אני לא אוהב את מה שאני רואה, החשיפה לאמנים אחרים ממריצה ומפרה".
 
התערוכה מוצגת עד ה-27 ביוני 2009. כתובת: פלורנטין 45 פינת רח' השוק, תל אביב.

 

צילום התמונה למעלה ולמטה: אלי גרוס, סטודיו קרן אור
 

 

 

 

 

 

קדושה

 

 

ללא כותרת – אחת העבודות האהובות עליי ביותר

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  On 17 ביוני 2009 at 8:47

    לא מת על כל העבודות, בתכלס, חלק טוב, חלק פחות, אבל היה מאוד מעניין לקרוא, אהבתי את הקטע האוטודידקטי ובמיוחד את הקטע שהוא מספר על סבו ועליו

  • מיכל  On 17 ביוני 2009 at 11:14

    אי אפשר להשאר אדישים לאמן. אי אפשר להשאר אדישים ליצירותיו. כל אחת ואחת מהן מדברת מעבירה מסר או חוויה. הייתי שם הרגשתי.
    יופי של רעיון/ראיון. יופי של צילומים 🙂

  • איתמר  On 17 ביוני 2009 at 13:48

    לקרוא

  • עידית  On 17 ביוני 2009 at 14:01

    קצת…מצומצמת עיניים (בגלל השיחה על האגרסיות)
    אבל אני אוהבת את זה שהאפשרות חיבורים האלה נולדה בילדות ועם סבא, כי תמיד אחרי הכל אלה המיומנויות שטבועות בנו כל כך חזק
    ואני נורא סקרנית לראות את זה בעיניים

  • פסבדונית  On 17 ביוני 2009 at 14:31

    והעבודות מזכירות לי שיר של דילן תומאס שנקרא "במיומנותי או אמנותי הקודרת"

  • גלית חתן  On 17 ביוני 2009 at 14:32

    אין ספק שהחיבור עם הסבא, והדרך בה תואר, הוא כזה שכל אחד יכול לצלם ולהציג לעצמו בדמיון. וזה מקסים. וגם מסביר את העבודות במידה מסוימת 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: