איך אומרים פירומן בירושלמית?

 

ויהי אור.

פסטיבל האור, אירוע ראשון מסוגו בישראל, מגיע לירושלים. חגיגה צבעונית ומוארת. הכניסה היא דרך שער יפו, אבל החוויה מתחילה עוד קודם, ברחוב. על החומה, תאורה גיאומטרית לבנה. לאורך השביל, שהלכתי כבר כל כך הרבה פעמים, אלמנטים כתומים מרהיבים. מולי חולפים זוגות בלבוש המאה ה-20 ובמגבעות מוארות. ברחבת הכניסה לפני השער – הרבה קוביות גדולות, מחליפות צבעים. חודרים פנימה. ליד הכניסה למגדל דוד הציבו פסל מוזר המורכב מברזל ותאורה. האם זה דרקון או לוויתן, לא החלטתי – ואולי זה היופי שבדבר.

אנחנו בדרך לגן התקומה, אמפי קטן, שם יתקיים מדי ערב המופע "בין השמשות" של קבוצת פירומניה. זוהי קבוצה שהוקמה בישראל בשנת 1996, ומשתתפת בפסטיבלים ותיאטראות בכל העולם. מתמחה במופעים המשלבים אקרובטיקה, מחול ותיאטרון, עם אפקטים חדשניים של תאורה ופירוטכניקה. המופע נמשך חצי שעה, פתוח לציבור, ללא תשלום. אנשים משקיפים מלמעלה, מהרחוב. אנחנו חודרים פנימה, כוס יין קטנה, תופסים מקום. אחד המארגנים מציג בפנינו את קבוצת פּירומניה, פא דגושה. חוזר על זה כמה פעמים. זה הוא שמתבלבל או שאני?

ויהי חושך.

המופע נפתח כאשר גבר לבוש בבגדי העת העתיקה ולפיד ידו צועד בשביל העליון של החומה, ומתחיל לזעוק אל האל. אנחנו עם בחירה או עם בכי רע, אהבת חינם, שנאת חינם, ואהבת לרעך כמוך – כל הדברים שהחרדים שכחו כשהם פתחו במהומות נגד ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים.

האמת, זה לא היה הכי מעניין. למעשה, השלישי הראשון של המופע היה מיותר, משמים, אפשר היה לדלג ו/או להחליף. אבל זה לא אומר שצריך לוותר על החוויה. כי אחרי השלישי הזה מתחיל הדבר האמיתי – מופע אורות וחבלים, תאורה על גופם של ארבעת הרקדנים, מקלות מוארים מתנופפים במהירות, משחקי אור ולייזר, סיבים אופטיים, מתיחות, גמישות, אקרובטיקה, להטוטים. יש גם ריקוד אש מרהיב. לא רוצים שזה ייגמר.

אגב, חלק מהמופע מנצל את התוואי של המקום – הליכה לאורך החומה, חלון מקושת שממנו מגיח שוב הזקן התמהוני עם הלפיד, ומוסר את נבואות הזעם שלו. מעניין מה ניר ברקת, שישב בקהל עם עוד כמה מכובדים, חשב על כל זה.

אחרי המופע יצאנו לסיור ברחובות העיר העתיקה. הלכנו במסלול האדום – שוב גופי תאורה מנייר, הפעם אדומים, מזכירים אלמנטים סיניים. עברנו דרך הקארדו שחזר לרגע להיות שוק, רק שהחנויות דומות יותר לדוכנים אלגנטיים של תאורה וזכוכית. עברנו בין סמטאות קטנות וצרות, חיכוכי גוף, אבא דוס ובן דוסקלה נצמדים לאבנים שבקיר, כדי לא לגעת בנו חס וחלילה.

המדריך לא סיפק מספיק הסברים. מאכזב. אולי הקוראים יידעו (יש תמונה) – הגענו גם לכיפה מוארת עם בפסים צבעוניים, ובתוכה מזרקה ועוד פסלי אבן. מה זו המזרקה הזו? מה עושים פה העמודים?

הסיור הסתיים דרך רחוב השוק, רוב החנויות כבר היו סגורות. אבל העיר הייתה שוקקת חיים. יש חיי לילה בירושלים, מי היה מאמין!

(ירושלמים – לא להרוג אותי).
 

הפסטיבל יימשך עד ה-16 ביוני. שעות פעילות: ימי חול 19:30-23:00, ובמוצ"ש החל משעה לאחר צאת השבת. לפרטים נוספים: המוקד העירוני בירושלים 106, או באתר www.lightinjerusalem.org.il.

 

 

 

 

 

הקוביות, עכשיו באדום

 

קטע מהמופע "בין השמשות" של קבוצת פירומניה

 

עוד קצת מהמופע

 

 

החנויות המוארות בקארדו

 

 

אבנים, סמלים, ארכיטקטורה – אין לי מושג מה עומד מאחורי זה. והמדריך, כאמור, לא הסביר

ולסיכום: לא יישא גוי אל גוי חרב

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלומי  On 11 ביוני 2009 at 13:13

    🙂

  • שלומי  On 11 ביוני 2009 at 16:05

    אש תנור?

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 12 ביוני 2009 at 1:21

    "יש חיי לילה בירושלים, מי היה מאמין!
    (ירושלמים – לא להרוג אותי)."

    מה שיפה זה, שגם כשברור לך שלקלישאה המטופשת וחסרת הביסוס הזו אין ביסוס, אין לך שום בעיה להשתמש בה. נו טוב, את לא לבד בזה.

  • גלית חתן  On 14 ביוני 2009 at 11:03

    לא הבנתי את עניין האש תנור, ז"א מה הקשר בין התשובה לירושלים. לא חשוב, העיקר שחשבת שזה מדליק

  • פסבדונית  On 16 ביוני 2009 at 16:26

    את הפסל הפיק ובנה ארז של רויטל…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: