תנור טורבו

בשפיץ של מדינת ישראל, מטר ממטולה ומטר מלבנון, נמצאת שמורת הטבע נחל עיון, הידועה יותר בכינוייה מפל התנור. בקיץ השמורה מרשימה פחות, אבל באביב אחרי הפשרת השלגים – ואחרי יום שישי גשום במיוחד – מדובר בחוויה שחבל לפספס. אנחנו כמעט פספסנו אותה – התלבטנו אם להישאר בבית ולראות סרט שעצרנו באמצע מחמת עייפות. איזה מזל שאהבת הטבע הכריעה לבסוף.

בכניסה לשמורה חילקו לנו דף מידע, לא הבנתי ממנו כלום. אני יושבת איתו עכשיו בבית, ועדיין לא מבינה מה רוצים ממני. יותר קל לי להדריך מטיילים בשמורה מאשר להבין למה התכוון המשורר.

אז הנה, הדרכת מטיילים:

מקורותיו של נחל עיון במרג' (עמק) עיון הלבנוני, כ-7 ק"מ צפונית למטולה. החלק הישראלי כולל כ-2 ק"מ של שבילים וארבעה מפלים. בהתאמה, משך הטיול שעתיים עד ארבע שעות. רוב המטיילים מגיעים לחניון התחתון של השמורה, ובו שני מסלולים: מסלול קצר ומעגלי, שחלקים ממנו היו מוצפים ולכן נחסם למעבר; ומסלול ארוך וחד-כיווני שלמעשה כאן נקודת הסיום שלו, אבל לאור הנסיבות הפכנו אותו לנקודת התחלה, ולאור ההצפות (וזה שלא חיכה לנו רכב למעלה) עשינו אותו הלוך-חזור.

זה לא באמת היה נורא. דווקא המסלול המחובר, קצת מפה וקצת משם, מבטיח את המירב – מה שלא שמים לב אליו בפעם הראשונה (מערה מעל מפל, למשל), מתגלה בפעם השנייה. פרחים שלא הקדשתם להם תשומת לב בסיבוב הראשון, קורצים לכם בסיבוב השני – ותאמינו לי, יש הרבה הרבה הרבה פרחים בשלל צבעים, וזה שובה עין ולב. מה שכן, צריך לקחת בחשבון שמחכה לכם הרבה טיפוס.

בשלב הראשון טיפסנו למצפור גפני, וממנו ראינו מרחוק את מפל התנור. אחר כך ירדנו למטה ועלינו למעלה לעבר מפל התנור. בדרך חלפנו על פני אבא ובנו בן ה-9-10 שדיברו על חזקי. לא הבנתי מה פתאום הם נזכרו דווקא עכשיו במדריך המשעשע מהעונות הקודמות של "ארץ נהדרת". מה, זה הרפרנס שלהם לטיולים בטבע?

בכל אופן, הגענו לעמדת התצפית בתחתית מפל התנור. המפל נוחת אל הקרקע מגובה של כ-30 מטר, והוא אחד המרשימים בארץ. למה קוראים לו תנור? אחת המטיילות העלתה את הסברה שיחסית לקור שחווים בזמן העמידה בצל, מתחת למפל כל כך חם בגלל זרם המים. אידיוטי. אחרת הציעה שזה בגלל שהצורה שלו דומה לתנור. קלוש. בדף ההסבר של רשות שמורות הטבע כתוב שבערבית נקרא המפל "תנורה", כשם החצאית המסורתית שלובשת האיזה הערבית, כי הוא דומה לצורת החצאית.

כל ההסברים האלה לא ממש מספקים, אבל אין עם מי להתווכח. עמדנו ממש ליד המים, נרטבנו, הצטלמנו, ומאחורינו הגיחה משפחה. טל פרידמן, אשתו ושלושת הילדים. חזקי, גרסת הפמילייה.

מלאי טיפות מים עשינו אחורה פנה, והתחלנו לטפס למפל האשד – העלייה הגדולה. אני קיטרתי כל כמה דקות, והחלטתי על הפסקות עצירה לטובת צילומים. היו כמה מצפורים יפים, כמה ברזיות עם מים איכותיים (לא כמו הפקקטע המגעיל בפארק הירקון), עברנו את בית הקברות של מטולה, עוד כמה מטרים ואנחנו במפל האשד היפה.

מכאן נשאר לנו להמשיך 600 מטר למפל הטחנה – אבל לא הצלחנו להגיע, כי השביל היה מוצף. מבאס קלות, מה גם שמפל עיון שאחרי הטחנה היה צריך להיות סוג של היי-לייט. נקודה מצוינת לנוף הרי לבנון, הושט ידך וגע בם. מצד שני, מה זה עוד מפל לעומת מפגש עם צמחים כמו קוציץ סורי, אחירותם החורש ובן חצב יקינתוני? תודו שאין מה להשוות.
 
דמי כניסה למבוגר: 25 שקל

מצב הפחים והברזיות: מעולה

שאלת תם: ביסלי נחשב לזבל אורגני?

 

צועדים בשביל ממצפור גפני לעבר מפל תנור

 

 

צמחיה מעל אחד ממפלי האשד

 

 

קוציץ סורי (מרגל)

 

 

רקפת, אחת מיני רבות בשמורה. תשכחו מכל מה שאמרו לכם על הזוגיות שלהן עם הסלעים. כאן הן בכל מקום שהוא טיפה מוצל

 

 

יש מצב שזה הקטן יהיה לוע הארי, אבל אולי דווקא חוטמית?

 

 

חלבלוב מגובשש (תודה לנבט חיטה)

 

 

חרדל לבן (תודה לנבט חיטה)

 

 

טופח ארך העמוד (תודה לנבט חיטה)

 

 

נוריות אדומות (נדלקות)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נבט חיטה  On 29 במרץ 2009 at 4:15

    אילו מראות מלבבים!
    ואם כבר פגשת את טל פרידמן בכבודו ובעצמו, הוא לא אמר לך שהפרחים הצהובים אלו "חלבלוב מגובשש"? (-:
    הפרחים הלבנים- "חרדל לבן".

    הפרח הכתום- "טופח ארך העמוד" (-:
    מוזמנים לתקן אותי המקצוענים שברשימות.
    חבל שלא פגשת בנץ חלב שעיר, זמזומית צפופת-פרחים, חפורית קטנה או בבקבוקון מקומט. (-:
    מי יתנני להמציא שמות לפרחים!
    ~~~~
    ואני חשבתי לתומי שאת מוכרת תנור טורבו (-:

  • שרון רז  On 29 במרץ 2009 at 8:19

    תמונות יפות, במיוחד השניה והשלישית מלמעלה
    ביסלי בצל זה זבל אורגני
    ביסלי גריל זה זבל קטלני

  • עידית  On 29 במרץ 2009 at 8:56

    הרבה פחות ממק…
    היינו שם, זה היה נורא כיף, אבל כבר לפני שנה ויותר…
    גלית אני ממהרת ללחוץ על העדכונים שלך כי את כל כך מפתיעה אותי כל הזמן בסטייל-אופנה-כאן-ועכשיו
    וזה היה כמו ההיפך…אופנה כזאת של אביב שלא נגמרת…תודה!!
    ׁ(התמונות מקסימות…)

  • שלומי  On 29 במרץ 2009 at 10:02

    לצאת מהמשרד לטבע……………
    ואת גלית ממש טורבו של רעיונות

  • גלית חתן  On 29 במרץ 2009 at 10:28

    אני פשוט מתפעמת מהידע, ומודה: לא הייתי בטוחה אם את/ה עובד/ת עליי או לא, ולכן בדקתי הכל בגוגל! מתברר שזכיתי במגדיר צמחים מהלך, סחתיקה. רוצה לבוא לטייל?
    🙂

  • גלית חתן  On 29 במרץ 2009 at 10:31

    אתה מתכוון לתמונות שהן לא פרחים פרופר אלא נוף?

    בכל מקרה, זה היה ביסלי ברביקיו. לא על האש!

  • גלית חתן  On 29 במרץ 2009 at 10:33

    ע – שמחתי לשמוע שנהנית, אני גם נהנית לצאת לפעמים מהקופסה העירונית, ולדרוך על אדמה רטובה כשמסביבי מרבדי פרחים

    ש – אין כמו לצאת לטבע. בקרוב חופשת פסח, אז מומלץ… אולי גם תמצא שם גם ספרים בקריאה 🙂

  • נבט חיטה  On 29 במרץ 2009 at 14:59

    אני נבט חיטה- נקבה. (-:
    גדלתי על ברכי הטבע בכבודו ובעצמו.
    למרגלות הגלבוע. ינקתי ונשמתי רקפות, כלניות, צבעוני ההרים ומרווה.
    אשמח לבוא לטייל כשאשוב מקנדה.
    איפה נפגשים? 🙂

  • אסתי  On 29 במרץ 2009 at 15:20

    החזרת לי בשניה את ילדותי האבודה.
    ואת המסעות שעברתי בהתחלה עם הורי ואחר כך עם התנועה.

    יופי של צילומים. למה יותי – מופת!

    ותקשיבי לנבט. אם יש מישהי ששולטת בטיפוגרפיה, צמחיה, זואולוגיה וגאוגרפיה של הארץ הזו, זו רק נבט שלנו

  • גלית חתן  On 29 במרץ 2009 at 19:34

    קודם כל, שמחה שנהנית מהצילומים.

    שנית, נוסטלגיה: בתור ילדה טיילתי המון עם ההורים בכל הגליל העליון, אבל חלפו שנים, ועכשיו נהיה לי חשק לחוות הכל מחדש – גם את מפל התנור 🙂

    והיום התברר לי שיצא ספר טיולים חדש של דובי זכאי. נראה לי שאקח משם רעיונות ואצא לדרך…

  • אחיך  On 29 במרץ 2009 at 22:02

    אני גם רוצה לבוא פעם הבאה!
    וממתי יש לך ידע בצמחייה חחח

    בהחלט מפתיעה

  • מיכל  On 30 במרץ 2009 at 10:59

    פוסט מקסים וצילומים מרהיבים

  • גלית חתן  On 30 במרץ 2009 at 12:51

    שמחה שנהנית, בקרוב הטיול הבא 🙂

  • שרית  On 30 במרץ 2009 at 14:37

    אפשר להוסיף אותך כמדריכת טיולים אני שוקלת לעשות טיולון קטן אבל משהו שמתאים לילדים. יש לי ילדה בת שנה

  • מיכל  On 30 במרץ 2009 at 16:27

    זה בהחלט עשוי להיות פרומו לטיול משפחתי של אחרי פסח.

    ועוד משהו: בכללי מאוד שובה אותי השילוב שאת מביאה בין לייף-סטייל מעוצב (אופנה וכו') לבין לייף-סטייל התנהגותי (במקרה שלך טיולים).

  • איתמר  On 31 במרץ 2009 at 16:37

    נהדרות
    למה את לא כותבת על במבה תות?

  • יואב גרטמן  On 1 במרץ 2010 at 10:53

    הצמח מתחת לרקפת הוא צמר מפוצל

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: