הולכת על שחור

You Do, 1993-94

כשהגיע סוף סוף היום המיוחל לפתיחת הבלוג הזה, התלבטתי מאוד מה יהיה הפוסט הראשון. אני לא בטוחה שבסופו של דבר קיבלתי את ההחלטה הנכונה (היו כמה בחורים שנרתעו מהתיק שנפל עליהם, תרתי משמע), אבל בדרך אליה חשבתי על האפשרות לכתוב על אמן או אמנית מתוך רשימה די ארוכה שגיבשתי. פתאום, בלילה שלפני פתיחת הבלוג, מצאתי את עצמי בודקת ביוגרפיות של כל מיני אמנים, מסדרת להם תיק עבודות ומנסה לחשוב מי מהם מייצג את הטעם שלי בצורה הטובה ביותר.

כמובן שאין דבר כזה. הטעם שלי רחב מכדי להתמצות בכיוון של אמן אחד. אבל איכשהו יצא שעד היום, מכל הרשימה כתבתי פה רק על אמן אחד, יואה מינג'ון. נראה לי שהגיע הזמן לשנות את זה.

אז בבקשה, תכירו את קארה ווקר. אמנית שחורה, ילידת סטוקטון, קליפורניה, 26 בנובמבר 1969. מתגוררת כיום בניו יורק. בעלת תואר ראשון באמנויות יפות מאטלנטה קולג', ותואר שני באותו תחום מבית הספר לעיצוב של רוד איילנד. מתרכזת בנושאים גזע, מגדר ומיניות. מדיום מועדף: חיתוכי נייר שמהם היא יוצרת צלליות של דמויות איקוניות, לרוב דמויות נשים מהמאה ה-18. הציגה בגוגנהיים בניו יורק ובברלין, במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, במוזיאונים לאמנות של אוניברסיטת הרווארד, במוזיאון המודרני בהונלולו וגם במוזיאון לאמנות של מילווקי. לא עושה אפליות.

למעלה – העבודות של JMW Turner ו-ווינסלו הומר, למטה – העבודה של ווקר

העבודות של ווקר כמעט תמיד שחורות, לעתים עם משחקי תאורה. היא מאמינה גדולה בפיתוי, בעבודות שמושכות את המתבונן וגורמות לו להשתהות מעט. היא לא מנסה, לדבריה, ליצור עבודות יפות. אם משהו יפה, זה במקרה, סוג של תאונה. כששואלים אותה אם ההומור בעבודות שלה הוא טראגי, היא מעדיפה להגדיר אותו מסחרר (Giddy), כזה שמעורר צחוק בלתי נשלט. אישית לא צחקתי מהעבודות שלה, אבל בהחלט התעכבתי עליהן. השתהיתי.

אחד הפרויקטים המעניינים של ווקר, אמנית מאוד-מאוד פעילה, הוא תערוכה בעקבות הוריקן קתרינה, שהוצגה במטרופוליטן ב-2006. ווקר נטשה את הנושאים הקבועים שלה, והחליטה לתת אינטרפרטציה אישית לעבודות המוצגות במוזיאון ושבעיניה קשורות לבנאליות של חיי היומיום, למים ולהשפעה שלהם. כך למשל, היא קיבלה השראה מ"ספינת העבדות" של ג'יי.אם.דאבל יו. טרנר ומעבודות של ווינסלו הומר שמתארות את חיי השחורים באמריקה במאה ה-19 (למשל: The Gulf Stream, 1899). הנרטיב שנוצר מתוך חיבור בין העבודות הללו, היא מסבירה, נותן תחושה מבשרת רעות שיום הדין מתקרב. את העבודות שלה היא יצרה ישירות על הקירות, בלי תיווך של נייר, קנבס או מסגרת – סגנון שאהוב בדרך כלל דווקא ב-MOMA. האמת? הייתי שמחה לתת לה לצייר על הקירות שלי.

אגב:
אם אתם נמצאים בספרד בקרוב, אולי תקפצו למרכז לאמנות מודרנית של מלגה – היא מציגה שם עכשיו. בנובמבר הקרוב תוכלו למצוא אותה ב- Art Gallery of Ontarioבטורונטו, קנדה. ובנובמבר הקודם פספסנו אותה כשהציגה בתערוכה קבוצתית בגלריה נגא. ואם כבר בארץ – מתברר שביולי 2001 ווקר הציגה כאן תערוכה שלמה. בקיצור, לבעלי הדעה וההחלטה שקוראים כאן: הביאו אותה שוב!
עוד כמה עבודות של ווקר:

They Waz Nice White Folks While They Lasted (Sez One Gal to Another).2001. מוזיאון באינדיאנפוליס, אינדיאנה

Slavery! Slavery!, 1997

 

camptown ladies, 1998

והנה גם ווקר עצמה:

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • הזוייה  On 19 ביוני 2008 at 9:49

    בראשית מזל טוב על הבלוג שלוודאי יספוג בשקיקה את הכתיבה, ולנו יגרום לזלול את המילים כמו ממתקים.
    אומנות היא פינה חמה בליבי, ועבודותיה של ווקר מזכירות לי את כתמי הדיו של מבחני האישיות: ) רורשך.

    הייתי לפני שלוש שנים בניו יורק ב MOMA ובמוזיאון לאמנות מודרנית. תמיד מפליא אותי איך האומן מתייחס לעבודות שלו גם בדברים הקשורים לגזע. אישה שחורה אומנות שחורה.

  • אבי  On 19 ביוני 2008 at 12:33

    היה במשרד של מישהי אצלנו, והייתי רואה אותו פעם בשבוע, לפחות.
    מאוד מפחיד…

  • איתמר  On 19 ביוני 2008 at 13:05

    תמיד מעניין לקרוא אותך

  • גלית חתן  On 19 ביוני 2008 at 17:06

    אני לא רוצה להכליל, אבל רוב האמניות השחורות שנתקלתי בהן, אכן עוסקות בנשיות שחורה. בעבר כתבתי בליידי גלובס על אמנית נוספת, אולי מתישהו אעלה את זה לכאן 🙂

    והכי חשוב, תודה על הברכות והמחמאות

  • גלית חתן  On 19 ביוני 2008 at 17:06

    אבי – אכן לא סימפטי
    איתמר – תודה

  • אסתי  On 19 ביוני 2008 at 18:13

    היא באמת יוצרת. מקורית. מעניינת. מיוחדת.
    היתה סדרה יוצאת מן הכלל של הBBC על יוצרים ויוצרות כמובן ואחד הסרטים יוחד לה.
    שווה לנסות להגיע לסרט הזה. לדעתי הוא שודר בשידורים המחזוריים של ערוץ 23

  • גלית חתן  On 19 ביוני 2008 at 18:22

    תודה על המידע! אני בהחלט אחפש את הסדרה הזו

  • אסתי  On 19 ביוני 2008 at 22:02

    זכור לי שראיתי באיזה מקום אתר של הסדרה.

  • אסתי  On 20 ביוני 2008 at 7:32

    והנה, יש לינק.
    ובכלל האתר הזה הרבה יותר ממומלץ – על אמנים של המאה ה21
    וקבלי את קארה ווקר
    http://www.pbs.org/art21/artists/walker/clip2.html

  • גלית חתן  On 20 ביוני 2008 at 10:08

    תודה, את האתר הזה אני מכירה, ביליתי בו הרבה לפני כתיבת הפוסט (ולא רק בו)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: