קורות האמן היפני

לפני שנים אחדות התבקשתי לערוך כתבה מתורגמת על בתי מכירות פומביים והעבודות המעניינות שמוצגות בהם. כדרכן של כתבות מסוג זה, התרגום לא היה משהו, תמונות לא היו בנמצא, ואני הייתי צריכה להיות אחראית לשניהם. כך יצא שחקרתי קצת את הסביבה, ובין היתר גיליתי את האמן טקאשי מורקמי – אמן פופ-ארט יפני מאוד אהוב ומאוד מצליח. בעיניי, בצדק.

מאז עקבתי באינטרנט אחרי עבודות שלו, למשל כדורי פרחים, ולמעשה הוא הפך לאחד האמנים האהובים עליי – קצת מוזר, בהתחשב בעובדה שלא ראיתי את העבודות באמת, בלייב, בתערוכה. לכן, שמחתי מאוד לגלות שבדיוק ביום הולדתי, ה-5 באפריל, נפתחה תערוכה חדשה שלו במוזיאון ברוקלין, והיא נמשכת עד הקיץ – כך שאוכל לראות אותה בנסיעתי לניו יורק. ואכן, לפני ימים אחדים ביקרתי בתערוכה, ולא הפסקתי לחייך.

מורקמי נולד בטוקיו ב-1962, ולמד באוניברסיטה הלאומית לאמנויות של טוקיו. בדברי התערוכה נכתב כי הוא שואב השראה מקומיקס המנגה היפני כמו גם מהציור היפני המסורתי, שאותו למד בשיעורי nihonge – אבל לדעתי אפשר להוסיף להשראה שלו גם את קית הרינג ואת אנדי וורהול. על כל פנים, אחרי שמורקמי זכה להכרה ולהצלחה, הוא החליט להקים את חברת Kaikai Kiki Co., המוקדשת לכל המרצ'נדייז שאפשר להפיק מהעבודות שלו. מורקמי הוא לא רק מייסד החברה אלא גם המנכ"ל שלה, מה שמאפשר לו להיות מעורב בכל שלבי הייצור של הסטיקרים, מחזיקי המפתחות, הקישוטים למכשירים הסלולריים, הבובות ועוד ועוד. מורקמי לכולם? לא ממש. רק למי שיש לו כסף.

אבל עוד לפני המסחור הייתה האמנות, ובגללה אנחנו כאן. התערוכה מתפרסת על פני שתי קומות, ונפתחת באולם גדול שכל קירותיו נצבעו בשחור ובמונוגרמות צבעוניות, כמובן עבודה של מורקמי. במרכז האולם מוצבים שלושה פסלי נשים רובוטיות עם הציצקס בחוץ ומבט לוחם בעיניים. מסביב תלויים כמה ציורים, חלקם מהסדרה החמודה Superflat Jellyfish Eyes. כמעט בכל עבודה אפשר למצוא את הפרחים המפורסמים שלו, ואת הדמויות שהמציא – קאיקאי וקיקי.

אם כבר מדברים על הדמויות, בחדר הקולנוע של התערוכה ניתן לראות שני פרקים מהסדרה "קאיקאי וקיקי", בני 10 ו-11 דקות. למרות שהם מיועדים במקור לילדים, הם מקסימים להפליא ומצחיקים להפליא גם עבור מבוגרים. אבל גולת הכותרת היא הקליפ שמורקמי הכין לשיר Good Morning של קניה ווסט. מומלץ בחום, הנה לינק.

אפשר למצוא בתערוכה גם עבודות מפורסמות כמו Super Nova מ-1999, שמושפעת מציור מ-1790 בשם "ירקות וחרקים" של האמן Ito Jakuchus, ומרפררת לפצצות האטום שהוטלו על הירושימה ונגסקי. יש גם כל מיני וריאציות ללוגו המפורסם של לואי ויטון (לפני שנים אחדות מורקמי עיצב ליין תיקים למותג), ומשהו יותר חמוד, ממש לפני חנות המזכרות: 35 בובות מורקמי להרכבה, שבמקור נמכרו במרכולים ביפן בתוך ביצי הפתעה, כמו אלה של קינדר. איזה כיף לילדים היפנים! חנות המזכרות אגב, הייתה משמימה להפליא. חוץ ממדבקה לחלון ומדבקות ללפ טופ לא היה במה להשקיע.

מורקמי הוא אולי אמן ממוסחר, אבל הוא גם אמן שלא מפסיק לעבוד, ולחדש, ולהמציא, ולעטוף קירות בטאפטים מצחיקים. מי שמשמח כל כך הרבה ילדים ומבוגרים, לא מעניין אותי כמה ג'ובות יש לו בבנק. העיקר שלא ימות לי מאיידס (ולמה נזכרתי בזה? כי ביום ראשון הבא, ה-4 במאי, מציינים בניו יורק את יום הולדתו ה-50 של קית הרינג. מסיבה גדולה וכל זה. חבל שכבר לא אהיה בסביבה).

אפשר להגיד על מורקמי עוד כל כך הרבה, אבל אני מעדיפה לשמוע קצת מאחרים. בינתיים, הנה כמה תמונות. אסור לצלם בתערוכה, אז אין הרבה, אבל אתם מוזמנים לחפש עוד ברשת – Takashi Murakami

 

אפשר לקבל פריחה, ואפשר לפרוח משמחה

פופ ארט במיטבו

דמות קצת מכוערת, אבל אותי היא מצחיקה

את העבודה הזו לא אני צילמתי, אבל רציתי שתראו את קאיקאי וקיקי

 

עדכון מהעתיד, כלומר אמצע חודש מאי: עבודה של מורקאמי נמכרה במכירה פומבית של סותבי'ס בניו יורק תמורת 15.2 מיליון דולר. השיא הקודם שלו במכירה פומבית עמד על 2.7 מיליון דולר. לצערי, מדובר בפסל שאני ממש לא אוהבת, ושדומה לו הוצג בתערוכה בברוקלין. זה פסל מאוד סקסיסטי מהכיוון הגברי, ומי שרוצה לדעת במה מדובר, שיחפש בגוגל: My Lonesome Cowboy.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מיכל  ביום 30 באפריל 2008 בשעה 8:50

    איזה יופי 🙂

    תודה שהבאת לכאן

  • ענת פרי  ביום 30 באפריל 2008 בשעה 9:13

    מי זה קאיקאי ומי זאת קיקי?

    זאת שאלה מאד חשובה, כי לכלב שלי קוראים קאיקאי

    והוא לא מכיר את מורקמי.

    אבל הבת האנתרופולוגית שלי גילתה שבשפה פולינזית קאיקאי זה לאכול, וזה ממש מתאים.

  • רוני  ביום 30 באפריל 2008 בשעה 9:53

    והגישה הקלילה הזו מענגת עד מאוד.
    תודה

  • גלית חתן  ביום 30 באפריל 2008 בשעה 17:30

    למיטב הבנתי הדמות הלבנה היא קאיקאי. מה צבעו של הכלב?
    🙂

  • גלית חתן  ביום 30 באפריל 2008 בשעה 17:31

    תודה רבה!

  • ענת פרי  ביום 30 באפריל 2008 בשעה 19:10

    אני שמחה שלא קראתי לכלב שלי בשם של ציקלופ, וכבר מאוחר מדי לשנות – הוא כבר בן יותר מעשר.

    הוא כלב אלגנטי בסמוקינג – גב שחור ובטן לבנה, ומצולם אתי כמובן בתמונה שלי באתר, כי הוא לא מרשה לצלם אותי בלי להידחף, אבל מרוב כיווצי תמונה אי אפשר להכיר אותנו.

    ועכשיו אני אלך כי הוא בא לבקש תוספת לארוחת ערב.

  • אור  ביום 30 באפריל 2008 בשעה 19:48

    את צודקת. על אוזני הדמות הלבנה רשום ביפנית קאיקאי ועל אוזני הוורדרדה קיקי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: