האבנים והגולגולות

כמה יצירתיות יש למעצבת התכשיטים דלפינה דלטרז, וכמה תעוזה. אין לה עניין בסתם דברים יפים, אלא רק בדברים שיגרמו לטיק בעין ותזוזה במוח. גולגולות ועיניים הן לחם חוקה. שלד טבעות על כף היד מרתק את תשומת הלב. הקאמה סוטרה נתנה לה השראה. גם מרצ'סה קאסטי. הרוח העצמאית מובילה אותה לכל מקום.

כסף אף פעם לא היה עניין עבור מי שגדלה בבית שהיה שייך לשושלת נסיכי ברבריני. אולי כדאי לספר שהיא היורשת לבית פנדי – סבתא שלה, אנה, היתה אחת מחמש אחיות שהפכו את החברה שההורים שלהן הקימו ב-1925, למותג יוקרה חובק עולם.

היא נולדה ברומא לפני 22 שנה, וחילקה את חייה בין בירת איטליה לריו דה ז'נרו. היא למדה בבית ספר צרפתי, לאחר מכן עברה לבית ספר אמריקני, ואת ההתמחות האופנתית עשתה בשאנל (מעניין למה לא בפנדי של סבתא, שבו אימא כיהנה 40 שנה כמובילת קו האקססוריז, או במותג התכשיטים של אבא, המעצב ברנרד דלטרז, זה שקרל לגרפלד עיצב לו את הלוגו של המותג. אה, עכשיו ברור איך התקבלה לשאנל. עכשיו גם ברור איך היא הגיעה לגולגולות. רוח עצמאית אמרתי? פחחח, ילדה של אבא).

דלטרז מספרת שחיפשה לעצמה ולביתה בת השלוש, אמה, בית שאפשר לבנות אותו מאפס "בלי שום הגבלות". מתאים לה. הרי קל לדמיין את הילדה היצירתית כלואה בבית בסגנון בורגזי עם רהיטים כבדים שלא זזים לשום מקום, רק מחכה לרגע שבו תוכל להתחיל הכול מהתחלה. זה לקח לה חמש שנים, אבל עכשיו יש לה דירה – אם אפשר לקרוא כך למפעל לבנים שנסגר – בשכונה רומאית שאינה מיועדת למגורים. בסלון יש לה וספה דו-מושבית. אולי בזה מתבטא המרד העצמאי.

את הקולקציה הפרטית הראשונה שלה – אם אפשר לקרוא לזה כך – הציגה דלפינה באוקטובר 2007 בפריז. חנות הבוטיק המדהימה שלה נמצאת במרחק מזרקה מפיאצה נבונה, אשר בלב רומא. מי ירים את הכפפה וייבא את התכשיטים שלה לארץ?

(בכוונה לא מדברת כאן על מחירים. האסקפיזם נעים)

***

***

זה לא הגיל, זה העגיל

 

אני הרוסה על השרשרת שלמטה מימין

הגולגלות של אבא

דלפינה דלטרז