
וידוי: לפעמים אני קונה ספר רק בגלל העטיפה שלו. אין לי מושג על מה הספר, ואני לא מכירה את הסופר, אבל העטיפה קורצת לי.
כשראיתי את העטיפה של "סיפור קטן ומלוכלך" של רוני גלבפיש, החסרתי פעימת לב קטנה. גם אני חשבתי על רעיון דומה לזה של עטיפת הספר. זה כמה שנים, בכל שיטוט ישראלי או חו"לי בעונה הנכונה – סתיו או אביב - אני מחפשת להנציח מראות כאלה.
אני לא כל כך יודעת על מה הספר של רוני. אני גם לא ממש מכירה אותה. לא מהחיים האמיתיים בכל אופן. ובכל זאת, החלטתי להקדיש לה את הפוסט הזה.

כשצלמתי את התמונה הזו, בעיירת הסטודנטים אופסלה שבשבדיה (צפונית לשטוקהולם), שכבתי על הדשא. מהקרקע למעלה זה נראה כמו מפגש אצבע האלוהים של מיכלאנג'לו. זה מזכיר לי קצת את העטיפה של הספר של רוני.

שנה או שנתיים אחר כך, כשהגעתי לקיבוץ של סבא, אי שם בצפון, נראה היה לי שמצאתי "סיפור" דומה.

אבל בעצם כל הפרויקט שלי נולד מתמונה אחת בפריז, בגני לוקסמבורג הקפואים. התחרה הזו היממה אותי.


כשחזרתי לארץ גיליתי שיש לי כבר תמונות בסגנון הזה מלונדון, רק שלא ממש היה לי אז קונספט. מה שנקרא, התפלק לי.

הגנים שליד ארמון טופ קאפי, איסטנבול. צולם בכוונה

גם בעלי חיים משתלבים בסיפור. תוכי בנתניה

חתול לבן בעין כרם, ירושלים

וזהו, בינתיים. שיהיה בהצלחה, רוני!

תגובות
יופי של צילומים ושל קונספט!
תודה
הצילומים שלך נהדרים
תודה, איזה כיף לפתוח ככה את הבוקר
אכן תמונות יפהפיות
יפה מצידך, המחווה לרוני. עכשיו תקראי, הנאתך מובטחת
יפהפה
"אני שוכב לי על הגב. "
דרך מצויינת להתחיל יום.
חבל שעכשיו זו לא העונה הנכונה
בספר, בגלל הכיתוב, התמונה נראית חזיתית, כאילו נמצאים פחות או יותר מול הענפים. בזכות הצילומים היפים קלטתי שזה מבט מלמטה. פחות יציב ויותר מסעיר.
מסעיר זו בהחלט מילה טובה. למרות שרוב האנשים בכלל לא ישימו לב…
פוסט מקסים.
ויש לך עין טובה ולב ענק
תודה. את המחמאה על העין אני שמחה לקבל, בעניין הלב – לא בטוחה כ"כ
מקסים מקסים מקסים
תודה תודה תודה
LIKE LIKE LIKE
כיף כיף כיף
איזה כיף לחזור מחופשה ולמצוא את הדבר המקסים הזה.
ואיזה כיף איך הכל מדבר פה ביחד, ענף אל ענף ילחש סוד.
(ואני אגיד – תודה רבה. שימחת אותי.)
בכיף
אהבתי את המשפט שלך "ענף אל ענף ילחש סוד". אולי זו צריכה להיות כותרת הגג של הפוסט…
דווקא נהניתי מהכותרת
וצריך לציין שהעיצוב המקסים הזה הוא של אמרי זרטל המקסים לא פחות.
טרקבאקים
[...] המחווה (המקסימה!) של גלית חתן לעטיפת הספר [...]